הכרעת דין

1. לאחר ששמעתי ראיות הצדדים ועיינתי בטענותיהם, אני מורה על ביטול כתב האישום ביחס לנאשם 2, וזאת בעילה של הגנה מן הצדק.
2. בד בבד, אני מרשיעה את הנאשמת 1 בעבירות לפי סעיפים 4,14 ו-18 לחוק רישוי עסקים.
3. להלן הנימוקים להחלטתי:

כתב האישום

4. כתב האישום בהליך הנוכחי מייחס לנאשמים ניהול עסק של בית מלון לרבות צריכת משקאות משכרים במקום ההגשה, בשטח של כ-888 מ"ר בעיר תל אביב (להלן: "העסק" או "המלון"). נטען כי הנאשמת 1 היא החברה בעלת העסק והנאשם 2 הוא מנהל החברה בעלת העסק.
5. לפי כתב האישום, מדובר בעסק טעון רישוי, שפועל ללא רישיון עסק, וזאת בניגוד להוראות חוק רישוי עסקים.
6. בנוסף, נטען כי העסק פועל בניגוד לצו סגירה שיפוטי שהוטל על העסק וכלפי כולי עלמא בת"פ 02/15/0008458, והורה כי אין להפעיל העסק ללא רישיון או היתר זמני (להלן: "הצו הקודם"). נטען כי הצו הקודם הומצא לנאשמת 1 ביום 30.1.2017 ונכנס לתוקפו ביום 1.4.2017.
7. מביקורת שנערכה במקום, ביום 4.7.2022, נמצא כי העסק פועל חרף היעדרו של רישיון או היתר זמני וחרף הצו השיפוטי שהורה על סגירתו.
8. נוכח האמור, יוחסו לשני הנאשמים עבירות של הפעלת עסק ללא רישיון בניגוד לסעיפים 4,14, ו-15 לחוק רישוי עסקים ולנאשמת 1 עבירה של הפרת צו שיפוטי לפי סעיף 18 לחוק רישוי עסקים.
9. לציין כי כתב האישום בו עסקינן עבר תיקון שהתייחס לשמו של אחד מעדי התביעה וכן למחיקתו של נאשם נוסף - נאשם 3 - שעניינו נסגר בהתאם להידברות שנעשתה מחוץ לכותלי בית המשפט (ר' החלטה מיום 29.4.2025).

השתלשלות העניינים

10. התיק סבל מדחיות מרובות, שנגעו בעיקרן לאילוצי ההגנה, לבקשותיה להגיש טענות מקדמיות ולניסיונות שלה להשיג רישיון לעסק, ולבסוף ביום 25.12.2024 נרשמה כפירה של הנאשמים 1-2, כאשר אפשרתי הגשת כפירה מפורטת וטענות מקדמיות בכתב, וכן קבעתי את התיק לשמיעת ראיות הצדדים.
11. ביום 5.3.2025 הוגשו הטענות המקדמיות, שנשענו על שלושה ראשים.
12. ראשית, הופניתי למאמצים משמעותיים שנוקטים הנאשמים לקבל רישיון עסק, כאשר נטען כי בעקבות חסמים תכנוניים שהועמדו בפניהם, הם נקלעו ל"מערבולת משפטית חסרת מוצא". הטענה היא כי נקיטת הליכים פליליים כלפי מי שמצויים במצב משפטי כזה חותרת תחת עקרונות של צדק והגינות משפטיים, מה שמחייב ביטול כתב האישום.
13. שנית, נשמעו טענות ביחס לאי גביית גרסתם של הנאשמים עובר להגשת כתב האישום. נטען כי יש בכך כדי לפגוע בזכותם להליך הוגן.
14. שלישית, הועלו טענות ביחס לאכיפה בררנית שלפי הטענה ננקטה כלפי הנאשמים. טענה זו מתחלקת לשני ראשים -

ראשון, נטען כי האכיפה הפלילית כאן סוטה מזו שננקטה על ידי המאשימה ביחס לבעלי מבנים סמוכים.  בהקשר זה, טענו הנאשמים כי "במסגרת הליך זה יש לבחון את אופן הפעלת סמכויות האכיפה מצד הרשות המקומית, תוך השוואת המקרה דנן למקרים דומים - ובפרט למבנים השכנים למלון" (פס' 79).  בפרט, הופניתי לעניינו של אבולעפיה, בעלים משותף של המקרקעין כאן אשר לפי הטענה מפעיל עסק במבנה סמוך בהיתר זמני, וזאת למרות שהוטל לגביו צו שיפוטי שמעולם לא קוים.  כן נטען כי באותו עסק אחר קרסה מרפסת, ובכל זאת, ההיתר לא נשלל.  בנסיבות אלו, נטען, כי שלילת ההיתר והרישיון מהנאשמים ונקיטת הצעדים נגדם עולים לכדי אכיפה בררנית (פס' 80-86 לטענות המקדמיות מיום 5.3.2025).