- בן או בת זוג של הורה גנטי לילד שנולד בפונדקאות חו"ל.
- בן או בת זוג לאם שילדה ילד שנולד מתרומת זרע אנונימית אם יש לה זיקה גנטית לקטין" (המלצות הצוות המקצועי, בעמ' 11).
- המלצות הצוות המקצועי אומצו על-ידי שר הרווחה, ובשנת 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי עמדתו בהליכים הרלוונטיים תשקף את המלצות הצוות המקצועי (ראו: בע"מ 3518/18 ב"כ היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני, פס' 5 [נבו] (3.2.2020)). בהמשך לאמור, גובש מתווה של משרד הרווחה, אשר מבוסס על המלצות הצוות המקצועי, ובו פירוט התנאים להסכמת הייעוץ המשפטי לממשלה לבקשות שמוגשות לבתי המשפט למתן צו הוֹרוּת פסיקתי (ראו: דנ"א 1297/20, בפס' 24 לפסק הדין של הנשיאה חיות).
- כאמור, במהלך שנת 2022 הוחלט בייעוץ המשפטי לממשלה על שינוי מדיניות, שלפיו גם כאשר לאם המיועדת בהליכי פונדקאות חו"ל יש קשר גנטי ליילוד, היא תידרש לכונן את הוֹרוּתה באמצעות "צו הוֹרוּת פסיקתי" (ראו: דנ"א 1297/20, בפס' 40 לפסק הדין של הנשיאה חיות). כניסתו לתוקף של שינוי מדיניות זה נדחתה מספר פעמים, ולבסוף הוחלט כי הוא יבוא לידי ביטוי בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה בהליכים המתנהלים בבתי המשפט בעניין פונדקאות חו"ל, ביחס ללידות שיתרחשו החל מיום 1.4.2024.
יובהר כבר עתה, כי הערעורים שלפנינו הם תולדה של שינוי המדיניות האמור.
- שינוי מדיניות זה עודכן במסגרת מתווה משרד הרווחה, אשר מפרט כאמור את התנאים להסכמת הייעוץ המשפטי לממשלה לבקשות המוגשות לבתי המשפט למתן צו הוֹרוּת פסיקתי (משרד הרווחה והביטחון החברתי צו הוֹרוּת פסיקתי - מתווה (להלן גם: המתווה המעודכן)). וכך מוגדר במתווה המעודכן "צו הוֹרוּת פסיקתי":
"צו שיפוטי המכונן קשרי הוֹרוּת בין בן או בת זוג של הורה ביולוגי לילדו של ההורה הביולוגי, במקרים בהם הוריית הילד נעשתה בכוונה משותפת ותוך תכנון משותף של ההורה הביולוגי ובן או בת הזוג".
כמו כן, במתווה המעודכן מצוין כי "צו הוֹרוּת פסיקתי נועד לשרת, בראש ובראשונה, את טובת הילד. בבסיסו ההבנה כי טובתו של ילד, שהובא לעולם מתוך תכנון משותף והסכמה של בני זוג להביא ילד לעולם, שתובטח קיומה של התאמה, ככל האפשר, בין מציאות חייו של הילד לבין הסטטוס המשפטי של שני המגדלים אותו וזאת בשלב מוקדם ככל האפשר של חייו".
עוד מצוין במתווה המעודכן, כי בהתאם למצב המשפטי הקיים, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו הוֹרוּת פסיקתי במקרים הבאים: