אוסיף ואציין כי בהינתן שלעמדתי התכלית המרכזית העומדת בבסיס הדרישה להתניית ההכרה בהורותה של האם הגנטית בצו הורות פסיקתי נעוצה בצורך לוודא את תקינות הליך הפונדקאות, נדמה כי במסגרת הסדרה חקיקתית כאמור, ניתן יהיה לגבש רשימה של מדינות אשר הדין הנוהג בהן מבטיח, לעמדתו של המחוקק, את קיומו התקין של הליך הפונדקאות, את ניתוק זיקתה ההורית של הפונדקאית כדין באותה מדינה זרה, ואת ההכרה בהורים המיועדים כהוריו המשפטיים של היילוד כבר שם. במצב דברים זה, ניתן יהיה לצמצם או אף לייתר כליל את הצורך בהליך משפטי נפרד בישראל, ובלבד שהליך הפונדקאות בוצע באותה מדינה מוכרת ובמרפאה שקיבלה הכרה מטעם משרדי הממשלה הרלוונטיים בישראל.
ואמנם, הצעה הדומה בעיקרה לזו המתוארת לעיל, אף כי מצומצמת ממנה בהיקפה, עלתה כבר בהמלצותיה של ועדת מור יוסף, אשר המליצה כי תוקם ועדה בין-משרדית שתכיר במרפאות פונדקאות במדינות חוץ, בהתבסס על בדיקת מסמכים הנוגעים להליך הרפואי ולקבלת הסכמתה מדעת של הפונדקאית, ולאחר שנבדק כי דינה של אותה מדינה מתיר פונדקאות ומכיר בה (בדומה למודל הקיים ביחס להכרה במרפאות תרומת ביציות בחו"ל). לפי המלצת הוועדה, ביצוע הליך הפונדקאות באמצעות מרפאה שתוכר כאמור, אמור היה להקנות להורים המיועדים הקלות משמעותיות: פטור מהצורך בקבלת צו בית משפט לשם ביצוע הבדיקה הגנטית להוכחת ההורות; אפשרות לקבל צו הורות בישראל מבלי להזדקק להליך אימוץ, על יסוד הסכם הפונדקאות שנערך בחו"ל בצירוף אותה בדיקה גנטית; ואף מימון ציבורי לשלב הפריית הביצית המתבצע בישראל, ככל שקיימת זכאות לכך (המלצות ועדת מור יוסף, בעמ' 69-68).
- בהיעדר הסדרה חקיקתית כאמור, ייתכן שניתן למצוא פתרון חלקי לקושי המתואר באמצעות הקדמת מועד הגשת הבקשה למתן צו ההורות הפסיקתי, על-ידי שני ההורים המיועדים גם יחד, לשלב מוקדם ככל האפשר למועד הלידה - והשלמת הטיפול בה בסמוך לאחר הלידה (לאפשרות זו, ראו: דנ"א 1297/20, פסקה 24 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות [נבו]; בע"מ 9182/18 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5 לפסק דינו של השופט נ' הנדל [נבו] (4.6.2020); להרחבה על ומבט משווה בהקשר זה ראו: Katherine Farese, The Bun's in the Oven, Now What?: How Pre-birth Orders Promote Clarity in Surrogacy Law, 23 C. Davis J. Juv. L. & Pol'y 25 (2019)). זאת, שכן כפי שציינתי לעיל, עיקרו של הבירור הנדרש עובר למתן צו ההורות הוא בחינת תקינות הליך הפונדקאות, ובכלל זה ההגנה על זכויותיה של הפונדקאית ווידוא כי הסכמתה הייתה ונותרה מיודעת ומלאה. ככל שההליך המשפטי בישראל ייפתח בשלב מוקדם ככל האפשר למועד הלידה, ניתן יהיה לברר את עיקר הנתונים הצריכים לעניין - זהות הצדדים, תוכן ההסכם, ואת נסיבות כריתתו - עוד בטרם הלידה, כך שלאחר הלידה יידרש בית המשפט רק להשלמות מצומצמות יחסית, ובכלל זה קבלת אישור סופי בדבר המשך תקינות ההליך ואי-חזרתה של הפונדקאית מהסכמתה. בכך, אף בלא הכרה רשמית מראש במדינה הזרה שבה בוצע ההליך, כמתואר לעיל, ובלא הכרה מראש במרפאה הספציפית שבה בוצע, כמתואר גם הוא לעיל - עשוי בית המשפט להגיע למועד הלידה כשהוא מצויד בתמונה מלאה למדי של ההליך, כך שהבירור הנותר לאחר הלידה יוכל להיות קצר יחסית.
- מהטעמים עליהם עמדתי לעיל, אבקש לצרף קולי לקולה של חברתי, השופטת י' וילנר, להותיר את המצב הנוכחי על כנו, חרף הקשיים שעליהם הצבעתי לעיל. זאת, בתקווה כי בעתיד הקרוב יידרש המחוקק לנושא. גם באשר לתוצאה האופרטיבית של הערעורים דנן, תמים דעים אני עם חברתי, השופטת י' וילנר.
יחיאל כשרשופט |