יתרה מכך, אף לפי הגישה הגורסת כי קיימות שתי "משבצות" הוריות נפרדות, וכי דווקא האם הגנטית היא שמתחרה על משבצת האימהות - ספק אם יש הצדקה להבחנה הנוהגת. זאת, שכן אין זה נכון כי בהכרח לא קיים מתחרה גם על משבצת האבהות. כך, למשל, במצב שבו לפונדקאית יש בן זוג, עשוי להתעורר מצב של זיקות הוריות מתחרות גם ביחס למשבצת האב.
מכל מקום, מהטעם המפורט להלן אמנע מלטעת מסמרות בנוגע לאמור לעיל.
- האם התוצאה של אימוץ גישתה העקרונית של חברתי, השופטת ד' ברק-ארז, הינה זו שחברתי מציעה? לעמדתי, התשובה לשאלה זו הינה שלילית.
בחוות דעתה, ציינה חברתי, השופטת י' וילנר, את הדברים הבאים:
"...אף בהנחה שההבחנה האמורה עולה כדי הפלייה אסורה, מכאן לא נובע כי הסעד המתאים למניעתה עובר בהכרה באימהותן המשפטית אימהות גנטית כבענייננו בצו הצהרתי. כמבואר לעיל, בהינתן שהמשפט הישראלי אינו מכיר במצב של שלושה הורים, הרי שטרם ניתוק זיקתה ההורית של האם הנושאת לפי הדין הישראלי, קיים קושי מובנה להכיר בהורותם המשפטית של שני ההורים הגנטיים; ויוזכר בהקשר זה, כי חוק הפונדקאות קובע שההורות המשפטית של שני ההורים המיועדים - הן של האב הגנטי, הן של האם הגנטית - תיקבע בצו שיפוטי מכונן" (פסקה 92 לחוות דעתה).
אכן, חוק הפונדקאות אינו עורך הבחנה בין האם והאב המיועדים. לכן, ככל שקיימת הסכמה כי בנושא בו עסקינן יש לשאוף לעריכת הסדר קרוב ככל הניתן לזה הקבוע בחוק הפונדקאות, הרי שקיים טעם טוב לקבוע כי גם בהליכי פונדקאות חו"ל שני ההורים הגנטיים, כאחד, יידרשו לעבור את המסלול הארוך, ולקבל בסיומו את הצו ההיברידי שעל אופיו עמדתי לעיל. מעבר לכך, ומבלי לטעת מסמרות בדבר, אציין כי אף טעמים שבמדיניות משפטית עשויים לתמוך במסקנה זו. כך, ומבלי למצות, ניתן לשאר מצב שבו לאחר שהאב הגנטי יקבל צו הורות פסיקתי במסלול המהיר, ויביא את היילוד ארצה, יתברר, במסגרת הדיון בבקשת האם לצו ההורות במסלול הארוך, כי הסכמתה של הפונדקאית להליך לא הייתה הסכמה מיודעת ומלאה. במצב דברים זה, יימצא היילוד מוחזק בישראל הרחק מאמו, אשר מעולם לא נתנה הסכמתה המלאה לניתוקו ממנה.
- יחד עם זאת, אינני סבור כי יש מקום, במסגרת הערעורים דנן, לקבוע כי גם האב הגנטי לא יוכל עוד לעשות שימוש במסלול המהיר. כפי שציינה חברתי, השופטת י' וילנר, הצדדים לערעורים דנן לא עתרו לביטול קיומו של המסלול המהיר בכל הנוגע לאב הגנטי; אלא עתרו שנכיר בקיומו של מסלול מהיר גם ביחס לאם הגנטית. סבורני כי ביטול המסלול המהיר ביחס לאב הגנטי, כאשר הצדדים לא ביקשו זאת ולא טענו בנושא, אינו מוצדק בנסיבות דנן.
האמור תואם גם את דעתי כי הסדרת סוגיית פונדקאות החו"ל בכללותה - לרבות שאלת השוויון בין ההורים הגנטיים ואופן יישומו - היא משימה המתאימה יותר למחוקק, אשר יש בכוחו לגבש הסדר כולל ומאוזן, מאשר לבית משפט זה, הנדרש להכריע בגדרם הצר של הערעורים המונחים לפניו.