פסקי דין

בעמ 3222-05-25 היועצת המשפטית לממשלה נ' פלוני

05 אוקטובר 2026
הדפסה
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

בע"ם 3222-05-25

 

 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג

כבוד השופטת דפנה ברק-ארז

כבוד השופטת רות רונן

 

המבקשת: היועצת המשפטית לממשלה
 

נגד

 

המשיבים: 1.  פלוני

2.  פלוני

   

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.3.2025 בעמ"ץ 74097-09-24 שניתנה על-ידי כבוד השופטים ס' ג'יוסי, ע' אטיאס ו-נ' סילמן

 

תאריך ישיבה: כ"ד אלול תשפ"ה (17 ספטמבר 2025)

 

בשם המבקשת:

 

עו"ד אפרת בוגנים-שואג
בשם המשיבים: עו"ד הדס צור

 

 

פסק-דין

 

השופטת דפנה ברק-ארז:

  1. מהם התנאים למתן צווי אימוץ ביחס לקטינים שנולדו במתכונת של הליך פונדקאות בצפון קפריסין? שאלה זו התעוררה בפנינו בעניינם של שני קטינים שבאו כך לעולם, וזאת בנסיבות שבהן האימהות שילדו אותם לא חתמו על כתב ההסכמה לאימוץ בנוסח המופיע בתקנות הרלוונטיות.  בהמשך לכך, התעוררה אף השאלה האם בנסיבות העניין ניתן להכריז על הקטינים כבני אימוץ כלפי האימהות היולדות בהיעדר אפשרות סבירה למצאן.  לכאורה, ההליך התמקד במקרה קונקרטי.  אולם, לאמיתו של דבר, המקרה העומד ביסוד ההליך אינו ניצב לבדו, אלא מייצג במידה רבה שאלות שעשויות לחזור על עצמן אצל זוגות נוספים שניהלו הליכי פונדקאות בצפון קפריסין.
  2. אפתח בתיאור תמציתי של עיקרי העובדות. המשיבים הם זוג גברים ידועים בציבור שפנו להליכי פונדקאות בצפון קפריסין.  השניים ביצעו יחדיו תהליך כפול: כל אחד מהם מסר דגימות זרע להפריית ביצית שמקורה בתרומה אנונימית, ובהמשך כל אחד מהם הסתייע במקביל באשה זרה שנשאה את ההיריון עבורו.  שתי הנשים ילדו באותו יום, 17.8.2022.  מאז המשיבים מגדלים במשותף בן ובת, שניהם אזרחי ישראל (להלן: הקטינים), והארבעה מנהלים חיי משפחה לכל דבר ועניין שבגדרם, מבחינה פונקציונלית, שני בני הזוג משמשים כהורי הקטינים.  עם זאת, בתעודת הלידה של כל קטין רשום האב הגנטי שלו בלבד לצד האם שילדה אותו - הגם שבפועל המשיבים והקטינים אינם עוד בקשר עם שתי הנשים החל במועד סמוך לאחר הלידות.  יתרה מכך, בנסיבות העניין אין מחלוקת כי עד כה לא בוצע הליך פורמלי לניתוק זיקתן של האימהות היולדות מהקטינים וכי למיטב הידיעה הדבר אינו אפשרי בהתאם לדין החל בצפון קפריסין.
  3. המשיבים מעוניינים במעמד פורמלי שיקנה לשניהם כאחד הכרה בתור ההורים של הקטינים.  דרך המלך לעשות כן הייתה אמורה להיות פניה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן צו הורות פסיקתי, כפי שהדבר נעשה באופן שגרתי בנסיבות של פונדקאות בשאר מדינות העולם.  ואולם, מאחר שצו הורות פסיקתי מותנה בניתוק זיקתה של האם היולדת מהקטין, בענייננו אין אפשרות לילך בנתיב זה.  על כן, הנתיב היחיד הפתוח בפני המשיבים הוא הליך אימוץ בהתאם להוראותיו של חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ או החוק).  ליתר דיוק: יש לקבל את הסכמתן של האימהות היולדות למסירת הקטינים לאימוץ או לחלופין להכריז עליהם כבני אימוץ כלפיהן, ובהמשך לכך לתת צו אימוץ ביחס לכל אחד מהקטינים כלפי המשיב שאינו אביו הגנטי.

ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 19164.        הקושי במקרה זה נעוץ בהסדרתם הלקויה של הליכי פונדקאות בצפון קפריסין, אשר העמימות לגבי מעמדם החוקי מתעצמת נוכח העובדה שמדינת ישראל אינה מכירה בטריטוריה זו כישות מדינית ואינה מקיימת עמה יחסים דיפלומטיים או קונסולריים.  לכך נוספת העובדה שלאורך השנים התעוררו ספקות בכל הקשור להבטחת זכויותיהן של מי שמשמשות כאימהות נושאות בטריטוריה זו, ספקות העולים כדי חשש שמא ההסתייעות בנשים לצורך זה נגועה בסחר בבני אדם.  מעת לעת אף פורסמו מטעם הרשויות בישראל "אזהרות מסע" ביחס להליכים מסוג זה, שהלכו והחריפו בנוסחן.  מכל מקום, עדיין מתעוררת שאלת המעמד של מי שמגדלים ילדים שכבר באו לעולם בדרך זו, כדוגמת המשיבים כאן.

1
2...14עמוד הבא
Skip to content