ובהמשך בפסקה 223:
"קיימים מצבים בהם בעלי מניות מחזיקים בחלק קטן מההון, ואף על-פי כן, בסיטואציה מסוימת יחזיקו בכוח המאפשר להם השפעה ממשית על הכוונת הפעילות [...]. לקיומה של יכולת להכווין את פעילות התאגיד יכולות להיות אינדיקציות שונות, כגון שיעור כוח ההצבעה בו מחזיק בעל המניות, סוג המניות בהן הוא מחזיק, הכוח הנתון לו למינוי דירקטורים, הסכמי שיתוף פעולה בהם הוא קשור עם בעלי מניות אחרים לשם יצירת קבוצת שליטה (כפי שמשתמע מההגדרות בדבר 'החזקה', 'רכישה' ו'החזקתם או רכישתם של ניירות ערך ביחד עם אחרים'), יכולתו למנוע קבלת החלטות בנושאים מהותיים, מידת פיזור מניות התאגיד וכיוצא באלה [...]".
- כך למשל, הכירה הפסיקה בהקשר של הצעות רכש באפשרות שבעל מניות יחשב כבעל שליטה בהיותו מחזיק יחד במניות החברה מכוחו של הסכם הצבעה, בין אם קיומו של ההסכם דווח כדין ובין אם לאו. זאת, חרף העובדה ששיעור המניות המוחזקות על ידו באופן אישי נמוך מהרף אשר היה מאפשר לו להכווין את פעילות החברה בעצמו. ראה: ע"א 5105/09 שפירא נ'Dexia Credit Local, פסקה 21 (17/06/12).
- בנסיבות ענייננו לא נטען על ידי המבקשת כי קיים הסכם הצבעה ושיתוף פעולה בין צדדים כלשהם ומר מזרחי לפיו הם מסכימים להצביע באופן זהה בהחלטות המצויות על סדר יומה של החברה והם הופכים למחזיקים במשותף במניות בדומה למחזיק בודד. יתר על כן, מר מזרחי בתצהירו (סעיף 17) הכחיש קיומו של הסכם הצבעה ובמסגרת חקירתו הנגדית לא נחקר בסוגיה זו כלל.
- טענות המבקשת להיותו של מר מזרחי בעל שליטה דומה שמבוססות על הטענות לפיהן הינו נמנה על מייסדי החברה, היותו מנכ"ל החברה ובעל יכולת ממשית לכוון את פעילותה של החברה, והיותו אחד מבין 5 הדירקטורים בדירקטוריון החברה. בנוסף נטען בהרחבה כי העובדה שבתקנון החברה נקבע דירקטוריון מדורג, כוחו של הדירקטוריון ופועל יוצא מכך של מר מזרחי לשלוט בשער הכניסה לדירקטוריון והדבר מקשה על בעלי המניות להביא לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון ובטח לא בטווח מידי.
- מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה של ההליך, לכאורה עולה כי יקשה על המבקשת לבסס גם במסגרת התביעה כי מכוח טיעונים אלה יש לראות במר מזרחי כבעל שליטה בחברה. ספק אם הטענות לפיהן מר מזרחי הוא מייסד החברה, מכהן כמנכ"ל וכדירקטור ואף כיהן במשך שנים כיו"ר הדירקטוריון יש בהן כדי להטות את הכף שכן הגדרת שליטה בחוק ניירות הערך מוציאה במפורש מתחולה את מי שיכולתו לכוון את פעילות התאגיד נובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד.
- זאת ועוד, לעת הזאת לא הוכח כי למר מזרחי רוב באסיפה הכללית ואף המבקשת לא טענה אחרת. בנוסף, לא עלה בידי המבקשת לבסס כי יש בידי מר מזרחי להבטיח כי דירקטורים שיוצעו על ידו לכהונה בחברה אכן ייבחרו על ידי האסיפה הכללית, כשם שלא עלה בידה לבסס כי יש בידו למנוע מינוי דירקטור שיוצע על ידי בעל מניות אחר. ולבסוף לא הובהר די הצורך על ידי המבקשת הקשר בין אופן מנגנון הדירקטוריון המדורג, גם אם כנטען מקשה על בעלי המניות להחליף את חברי הדירקטוריון, לבין הטענה כי לדירקטור אחד מתוך חמישה דירקטורים יש כביכול שליטה על המינויים לדירקטוריון ויש לראות במר מזרחי בעל שליטה בחברה.
- לנוכח האמור, ומשעולה לכאורה קושי לקבל את טענת המבקשת לפיה מר מזרחי הינו בעל שליטה בחברה עולה כי סוגיית כשירותם של המשיבים 4-6 לשמש כדירקטורים בלתי תלויים, טענה מרכזית בטיעוני המבקשת, צריכה להידון בהתאם לדין הזר, וזה לא נטען ולא הוכח במסגרת תביעת המבקשת או בבקשה למתן הסעדים הזמניים.
- למעלה מן הצורך אתייחס בקצרה גם לטענות המבקשת לפיה המשיבים 4-6 אינם כשירים לשמש כחברי הועדה המיוחדת בשל זיקה אישית או עסקית הקיימת בינם לבין מר מזרחי המקימה חשש שאינם יכולים לבחון בהגינות עסקה עמו.
- סבורני כי גם אם תבחן כשירותם של המשיבים 4-6 לפי אמות המידה שנקבעו ביחס לעסקאות עם בעל שליטה, קרי, על פי עיקרון אי התלות שנקבע בפסק דין אסם, לא עלה בידי המבקשת להצביע על זיקה אישית, כלכלית או מסחרית העשויה ליצור יחסי תלות, בין המשיבים 4-6 ומר מזרחי. בהקשר זה אציין כי אינני סבורה כי עצם העבדה שמר מזרחי, ו/או מי מהמשיבים 4-5 מכהנים כדירקטורים בחברות אחרות בהן גם מר מזרחי מכהן, יש בה כשלעצמה כדי ליצור זיקה או חשש לפגיעה בשיקול הדעת העצמאי של מי מדירקטורים הבלתי תלויים, מה גם שכמפורט בתגובת המשיבים 4-6 מרבית החברות שעליהן התבססה הטענה בדבר זיקה בין מר מזרחי והמשיבים 4 ו-5 אינן פעילות עוד ונמצאות בהליכי פירוק מרצון. כך גם העובדה שמינויו של ד"ר שלמה נס טרם הובא לאישור האסיפה הכללית בהתאם להוראות התקנון אינה פוגמת בכשירותו לשמש כדירקטור בלתי תלוי וחבר בוועדה המיוחדת.
- עוד ובנוסף יצוין כי טענת המבקשת בדבר הזיקה הפסולה בין מר מזרחי והמשיבים ואשר עשויה להטות את שיקול דעתם המקצועי מוקשית לנוכח העובדה כי ועדה מיוחדת ראשונה בהרכב דומה שכללה את המשיבים 4 ו-5 ואשר על תלותם במר מזרחי הרחיבה המבקשת בבקשתה ובתביעה התכנסה אך לפני מספר חודשים, בחנה ודחתה הצעת רכישה שהוצעה על ידי קבוצת שמיר עליה נמנה מר מזרחי לצד הצעות רכישה נוספות, ובאופן המטיל צל על טענת המבקשת בדבר היותם של חברי הועדה המיוחדת מוטים לטובת מר מזרחי.
- ואם לא די באמור עולה כי הייתה זו המבקשת אשר זה לאחרונה בחודש מרץ 2026 בחרה להביא בפני הדירקטוריון את תלונותיה ביחס להתנהלותו של מר מזרחי ובקשה מן הדירקטוריון לבחון טענות אלה, כפי שעלה גם מחקירתו של מר מרטין בדיון שהתקיים ביום 30/07/26.
- נוכח כל האמור, עולה כי המבקשת לא הציגה די ראיות התומכות בטענותיה וקיימות משוכות משמעותיות בפני המבקשת בכל הנוגע להוכחת תביעתה. משכך, ניתן לומר באשר לסיכויי תביעתה של המבקשת בזהירות הראויה כי אלה אינם נוטים בבירור לטובת המבקשת.
מאזן הנוחות
- לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים נחה דעתי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת דחיית הבקשה. וכידוע, מאזן הנוחות הינו שיקול מרכזי בשאלה אם להיעתר לבקשה לסעד זמני אם לאו. ראה: רע"א 4491/22 ריאלטי בע"מ נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פסקה 19 (02/08/22).
- הסעד הזמני לו עתרה המבקשת בבקשתה מכוון כנגד עצם כינוס הועדה המיוחדת אשר נועדה לבחון ולהעריך את הצעות הרכישה השונות, לרבות הצעת קבוצת מזרחי והצעת המבקשת עצמה וכנגד ביצוע תפקידיה של הועדה המיוחדת הכוללים ניתוח ההצעות בליווי יועצים מקצועיים חיצוניים, ניהול מגעים לטובת שיפור ההצעות ותנאיהן, ולבסוף קבלת החלטה האם להמליץ לחברה להתקדם לאישור איזו מן ההצעות אם לאו.
- כפי שצוין כבר לעיל, עצם כינוסה של הועדה המיוחדת אינו יוצר מצב בלתי הפיך. כך גם ברי כי הפעולות אותן אמורה הועדה המיוחדת לקיים לרבות בדיקות, דיונים, היוועצות עם יועצים חיצוניים וכל מהלך אחר שתבצע הועדה המיוחדת לרבות המלצה או היעדר המלצה על הצעה כזו או אחרת אינם יוצרים מצב בלתי הפיך. בפרט נכונים הדברים שכן כל החלטה ככל שתתקבל טעונה הליכי אישור תאגידיים נוספים ובכלל זה אישור האסיפה הכללית של החברה ועל כן אין כל הצדקה למתן צו מניעה שמונע את כינוסה של הועדה המיוחדת או מגביל את פעילותה.
- מאידך, מתן הצווים הזמניים המבוקשים ומניעת כינוס הועדה המיוחדת, יסב לחברה נזק ודאי וממשי, יותיר את החברה בלא יכולת לבחון הצעות שהוגשו לה שייתכן ויש בהן לשרת את טובת החברה ובעלי המניות. הלכה למעשה מתן הסעד הזמני יסכל את האפשרות לבחון התקשרות בהצעות ואף סביר להניח כי עד תום בירורה של התביעה העיקרית, דבר שעשוי להימשך פרק זמן לא מבוטל, הצעות אלה לא יעמדו עוד על הפרק.
- מעבר לאמור יש ממש בטענת המשיבים כי עיון בסעדים המתבקשים במסגרת התביעה מלמד על זהות בינם לבין הסעדים הזמניים. הדברים נכונים לגבי הסעד העיקרי שעניינו "צו הצהרתי הקובע כי הנתבע 2 הוא בעל השליטה בחברה" ולסעד הנוסף שעניינו "צו הצהרתי הקובע כי החלטת החברה להקמת הוועדה המיוחדת התקבלה שלא כדין" ולסעד הזמני המבקש למנוע את כינוס הועדה המיוחדת בטענה שמר מזרחי הוא בעל השליטה בחברה ועל כן חברי הועדה המיוחדת אינם כשירים לכהן כדירקטורים בלתי תלויים. בנסיבות אלה ברי כי הסעד הזמני המבוקש לא נועד לשרת את הסעד הסופי אלא הסעד הזמני הוא הסעד הסופי ודי בכך כדי להוות טעם לדחיית הבקשה לסעדים הזמניים. ראה: רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10/09/17).
- עוד ובנוסף עולה כי הבקשה הוגשה אף בשיהוי ניכר שכן שניים מחברי הועדה המיוחדת: ד"ר הדר רון ומר נדב קנת אשר ביחס אליהם העלתה המבקשת טענות בדבר תלות, כיהנו כחברי הועדה המיוחדת הראשונה, שדבר כינוסה פורסם עוד בחודש פברואר 2026 ואלה בחנו הצעה של קבוצת שמיר עליה נמנה מר מזרחי. המבקשת לבטח ידעה זהותה של הועדה המיוחדת הראשונה שכן אף המבקשת הגישה באותה העת את הצעתה הראשונה. על אף האמור השתהתה המבקשת והגישה את בקשתה רק ביום 10/07/26 תוך שכל פרק הזמן האמור לא העלתה כל טענה ביחס להרכב הועדה המיוחדת. בהינתן האמור, מקובלת עלי איפוא טענת המשיבים כי המבקשת נקטה בשיהוי ניכר בהגשת הבקשה בלא שהצביעה על הצדקה לעיתוי בהגשה המאוחרת של בקשתה, שיהוי שדי בו בהתאם לתקנה 95(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 כדי להביא לדחיית בקשתה. כן ראה: רע"א 8630/05 ניר שיתופי - אגודה ארצית להתיישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ נ' עירית הוד השרון, פסקה 6 (10/04/07)
- ולבסוף, לא ניתן לכחד כי הבקשה הוגשה תוך הסתרת נתונים מהותיים, שהבולט בהם אי גילוי העובדה כי הועדה המיוחדת הראשונה בהרכב דומה דחתה הצעת רכישה שהתקבלה מקבוצת שמיר עליה נמנה מר מזרחי, נסיבה בעלת משמעות לבחינת טענת התלות הנטענת על ידי המבקשת ביחס למשיבים 4 ו-5.
סוף דבר
- לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה למתן צווי מניעה זמניים להידחות.
- המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 1-3 בסך כולל של 15,000 ₪ וכן תישא בהוצאות המשיבים 4-6 בסך כולל של 15,000 ₪ (יחד 30,000 ₪). לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
- המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ז אב תשפ"ו, 10 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.