עצם קיומה של הוראת דין או חובה רגולטורית אינו מספיק כדי להקים חיוב חוזי של הנתבעת כלפי התובעת. יש להראות כי ההוראה אומצה במסגרת תנאי המכרז או ההסכם, ולא מעצם קיומו של שינוי בהוראות דיני העבודה (ע"א 8422/17 מדינת ישראל משרד התחבורה נ' המועצה הלאומית למניעת תאונות דרכים בע"מ (8.2.2021)).
כלומר, אין להסיק מקיומו של צו ההרחבה, כשלעצמו, שהנתבעת חייבת לשלם לתובעת את ההפרשים הנובעים מכך.
00הועתק מנבולשם כך נדרש מקור מחייב נוסף בתוך מסמכי ההתקשרות בין הצדדים שמטילה במישרין את החיוב על הנתבעת וכן אם נסיבות העניין מקימות חיוב נפרד מכוח חובת תום הלב, ובכלל זה חובת גילוי לפי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973
- 0במקרה דנן ההסכם מיום 1/9/2012, המהווה את הבסיס להתקשרות בין הצדדים, קבע תעריף מוסכם, קבוע וברור של 35.46 ₪ לשעת עבודה, ללא כל מנגנון הצמדה אוטומטי לצווי הרחבה בענף השמירה והאבטחה.
לפיכך, בהיעדר הוראה מפורשת בהסכם המטילה חובה זו על הנתבעת, טענת התובעת לחיוב הנתבעת בהפרשי התעריפים מכוח צו ההרחבה אינה יכולה להתקבל.
- באשר לטענת התובעת, כי רשות מקומית המתקשרת עם ספק מחויבת להבטיח שהספק יעמוד בחובותיו לפי צו ההרחבה, יש לבצע הבחנה משפטית ברורה בין מעמדה הציבורי של הרשות לבין חבותה החוזית.
אכן, על חוזה רשות חלה דואליות נורמטיבית המחילה עליו הן את דיני החוזים והן את עקרונות המשפט המינהלי (ע"א 276/09 טאבא נ' מינהל מקרקעי ישראל (2.1.2011); ע"א 6518/98 הוד אביב בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (23.5.2001)).
עם זאת, עקרונות המשפט המינהלי אינן יוצרות כשלעצמן חיוב חוזי כספי נוסף ואין להפוך חובה המוטלת על הרשות מכוח המשפט הציבורי לחיוב חוזי כספי נוסף לטובת נותן השירות, ללא מקור חוקי או חוזי מתאים.
אכן צו ההרחבה מחייב את התובעת כמעסיקה הישירה של עובדיה, והוראותיו עשויות להיחשב כחלק מחוזה העבודה שלהם. עם זאת, אין בדין כל הלכה כללית לפיה רשות מקומית, כמזמין שירות, מחויבת לעדכן את החוזה או להבטיח את רווחיותו של הספק בעקבות שינויי חקיקה אלה.
חיוב כספי כזה של הנתבעת כלפי התובעת יכול להתבסס אך ורק על הוראה מפורשת במכרז או בחוזה ההתקשרות הספציפי שבין הצדדים. בהיעדר עיגון חוזי מפורש כאמור, לא ניתן להטיל על הנתבעת חובת תשלום או שיפוי בגין עלויות שנוצרו מכוח צו ההרחבה.
בנסיבות אלו, לא מצאתי כי יש בהתנהלות הנתבעת משום הפרה של חובת תום הלב או חובת ההגינות המוטלות עליה כרשות ציבורית.
- התחייבות כספית מטעם מועצה מקומית מחייבת, על פי סעיף 193 לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950, את חתימותיהם של ראש המועצה וגזבר המועצה בצד חותמת המועצה. דרישות סטטוטוריות אלו מהוות תנאי סף מהותי שבלעדיו אין תוקף להתחייבות של הרשות, שכן הן נועדו לרסן שימוש בלתי אחראי בכספי הציבור וליצור ודאות לגבי תוקפו של הסכם עם רשות מקומית (ת"א (מחוזי מרכז) 52636-06-14 דלתא פיתוח, השקעות ומסחר (1995) בע"מ נ' מועצה מקומית אורנית (6.2.2022)).
קביעה זו עולה בקנה אחד עם הבהרת גזבר הנתבעת בפרוטוקול הדיון מיום 11/09/2023, לפיהם קצין הביטחון דאז, היה מופקד אך ורק על ענייני הביטחון ואישור מספר שעות העבודה שבוצעו בפועל, ולא היה מוסמך לקבוע או לעדכן תעריפים.