הבוחן העיד, כי בניסוי שדה הראיה שערך הרכב המדמה את רכב הנאשם, לא היה עם אורות גבוהים אלא עם אור לבן וזה לא מסנוור, כדבריו:
"ש. יש לך תיעוד באיזה אורות השתמשת בניסוי? כולם אמרו לך שהם נסעו באורות רגילים, כי לי זה נראה בניסוי באור גבוה.
ת. טווח של אור גבוה זה 100 מ', טווח אור רגיל זה 30 מ', רואים שהאלומה של הרכב בניסוי היא ממש קצרה, ניתן לראות שיש מקטע של צל שמגיע מהרכב שמדמה את רכב הנאשם וכשהוא מתקדם בניסוי רואים שהוא מאיר את המקטע של הצל ולכן זה אורות רגילים." (ראה עדותו מיום 15.1.25, עמ' 68, ש' 17-21).
הבוחן העיד כי התאונה ארעה כ- 40 מטרים ביציאה מהעקומה. הוא לא מדד.
הבוחן נשאל שוב על החריצים האם ברגע שיש חריצים בנתיב נסיעת המעורב לעולם מבחינתו כבוחן מדובר בסטייה של הרכב השני, כלומר האם מיקום החריצים מעיד בוודאות על סטייה של הרכב השני, הוא העיד :
"ת. מיקום החריצים מעיד על מקום ההתנגשות, לאחר שאנו מבינים שהרכב שהשאיר את החריצים נסע בנתיב של החריצים, ניתן לקבוע בוודאות ששם אירעה התאונה והשני סטה אליו.
ש. לא נתקלת מעולם בתיק שבו החריצים נמצאו בנתיב נסיעת מעורב שהמעורב אשם בתאונה?
...
ת. שמעתי על טענות של נהגים שאומרים שסטו כתוצאה מסטייה לנתיב שלהם. לאחר שהם סטו הרכב השני חזר לנתיב שלו ואז אירעה התאונה בנתיב של הרכב השני שהם לא אשמים.
ש. אלה טענות שאף פעם לא התקבלו?
ת. אני לא יודע.
ש. אני אומר לך שזו לא סתם טענה. התיק הזה צריך להיבחן זה מי סטה קודם למי, אתה מאשר?
ת. לא.
...
ש. במקרה הזה האם מישהו זכר את התאונה, הנאשם או המעורבת?
ת. מבין כלל המעורבים?
ש. המעורבים שלנו. אתה לא מסתמך לא על זה ולא על זה.
ת. בסעיף 11 תת סעיף 6 הנאשם טוען שהוא נסע בנתיב נסיעתו והבחין באורות רכב. גם נהגת רכב ב' לא הבחינה ברכב א' לפני ההתנגשות אלא רק ראתה את אורות החזית לפני הפנייה, היא אומרת שהתאונה אירעה בנתיב שלה.
ש. תראה לי איפה היא אמרה שהאירוע היה בנתיב שלה? גם בעדות שלה היא לא אמרה את זה.
ת. אני קורא מעדות המעורבת שהיא אמרה שהתאונה אירעה בנתיב שלה.
ש. אני מתקן את השאלה ושואל האם היא אמרה מי סטה למי?
ת. לא.
...
ש. בתיק שלנו אתה יודע אם מישהו סטה לפני? אתה יודע מה קרה לפני התאונה?
ת. לא. אני יודע שלפי העדויות הנהגת המעורבת נסעה בנתיב שלה, הנהג שלנו אני יודע מאיזה כיוון הוא הגיע, יש את מקום ההתנגשות ויש לי עד ראייה אחד שמתאר לי את התאונה. מקריא מעדות העד אילון צדוק, הוא אומר בנתיב שלנו ממש.
ש. אין מחלוקת שאת הממצאים מצאת בנתיב של המעורבת, אני רק אומר שהרעיון הוא לא רק איפה קרתה התאונה, אלא מי סטה למי קודם.
ת. אי אפשר לראות שכן הם לא יכולים לראות סטייה של אחד לשני, שני הנהגים המעורבים, שכן התאונה היא פחות משנייה.
ש. חוזר על השאלה, האם אתה יודע מי סטה למי קודם?
ת. רכב המעורבת יכול לנסוע כל הדרך בנתיב הנגדי ולחזור בסוף לנתיב שלו, רכב א' לא יכול לראות כלום מזה.
ש. אני מראה לך סנריו אחר. לא תמיד הסימנים ברצפה מעידים על אשמה של תאונה.
ת. גם אם היא הייתה נוסעת כל הדרך מהבית שלה על הנתיב הנגדי הוא לא יכול לראות את זה, הוא יוצא מעקומה לתוך 20-30 מ' של כביש, וזה מתאים למה שהוא מתאר שפתאום הוא רואה אורות מולו. הסנריו שלך לא הגיוני פה כי הם לא רואים אחד את השני לפני התאונה.
ש. שאלתי מי סטה למי קודם, לא אמרתי שהם יכולים לראות או ראו מי סטה, אני שאלתי שיכול להיות שלא תמיד איפה שיש חריצים יקבע שמי שסטה כי הוא הרכב השני?
ת. יכול להיות הכל. אם זה כביש הערבה שהוא כביש ישר ורואים רכב מזגזג וסוטה ונהג אחר מגיב וכשהוא בורח ואז הרכב חוזר אז נכון זה לא בהכרח הוא אשם כי הוא הגיב למצב כזה. בתיק שלנו אין מצב שנהג אחד הגיב לשני כי הם לא רואים אחד את השני לפני התאונה.
ש. זאת אומרת שלא יכול להיות שהגרסה של הנאשם שהיה בנתיב שלו ופתאום ראה אורות מולו, היא לא סבירה?
ת. ביחס לזווית הנזקים ומיקום החריצים לא.
ש. מציג לך סרטון וידאו של תאונה שקרתה שאלמלא הסרטון, לשיטתך, היו מאשימים את נהג הטרנזיט.
ת. לא כי אם היינו חוקרים כמו שצריך...
ש. אם לא היה לנו את הסרטון לפי הקביעה שלך שהחריצים תמיד קובעים אשמה של הצד השני אז היו מגישים כתב אישום כנגד הטרנזיט?
ת. חברי מתעקש להגיד שהחריצים קובעים מי אשם.
ש. אני מפנה אותך לחקירה שלך עמ' 69.
ת. עוד הפעם זה לא בוודאות, מה זה סטה אליו. אני הוספתי והסברתי שזה יכול להיות כתוצאה מתגובה של נהג אחר שסוטה, אייל שקפץ לכביש, פנדה שקפצה מהעץ. אנו רואים פה בסרטון שזה תואם את מה שחברי מנסה להגיד. המשאית סוטה ראשונה לכיוון הנגדי, רכב הטרנזיט מנסה לברוח, המשאית חוזרת לנתיב שלה ובנתיב של המשאית מתרחשת התאונה. אם נמצא חריצים נמצא אותם בנתיב השמאלי במידה והרכב ירד לאספלט. אם תשאלו אותי שאלה אחת ויחידה אני אדע להגיע בנתיב השמאלי, מי גרם למי לסטות אני אצטרך תמונות או סרטון. במקרה שלנו להגיד שנהג אחד משני המעורבים, הגיב לשני בעקבות סטייה נגדית זה לא ייתכן כי אין להם שדה ראייה אחד לשני, הם לא רואים אחד את השני לפני התאונה. הם רואים אורות ובום." (ראה עדותו מיום 15.1.25, עמ' 69-72).