הבוחן נשאל על הבקשה של ההגנה לבדיקה של בוחן מטעמה למחשב רכב המעורבת והוא העיד :
"... כל הסאגה הזו התחילה כאשר הסנגור אמר שאפשר להוציא קבצים. עד כמה שידוע לי מהפעם האחרונה שדיברתי עם זנאתי, לפי מה שהוא יודע, לא ניתן להוציא קבצים. אני לא יודע, אך משער שכל מהלך קבלת ההחלטות היה של מדור ת"ד ואנו רואים שהוא מסייג את עצמו ואומר "במידה ויורדו קבצים וגם בהודעה של עו"ד כפיר דור, הכל פה מסויג" עד כמה שאני יודע לא ניתן להוריד קבצים מהמחשב הזה. אם יש שאלות אם ניתן להוריד קבצים או לא, או לעניין מקור או העתק, זה אפשר להפנות לבוחנים שמתעסקים עם CDR.
לשאלת ביהמ"ש, האם הבוחנים יכולים לבדוק את המחשב ולא להטיל את זה על ההגנה?
העד משיב: בפעם האחרונה שדיברתי עם בוחן CDR הוא אמר שאי אפשר לבדוק, אני לא יודע זה מה שאומרים לי." (ראה עדותו מיום 6.2.25, עמ' 80 ש'
3-12).
הבוחן עומת עם העובדה, כי אין להגנה כל תיעוד מי פרק את מחשב רכב הנאשם, בפירוק נגרם נזק למחשב ולכן לא הצליחו לפרוק נתונים מהמחשב ובכך פגעו בהגנת הנאשם, והוא העיד :
"אני ביחד עם טל ברכה פירקנו את המחשב הזה, נכון שלא תיעדתי בצילום או ע"י ווידאו, מצאתי מזכר בתיק שרשום שאני פרקתי את המחשב, המזכר הזה הוגש לביהמ"ש כנספח לצו חיפוש, שאנחנו מפרקים מחשב CDR זה תמיד הבוחן המטפל בתיק יחד עם בוחן שמומחה CDR, אנו מפרקים ביחד את המחשב, המומחה CDR מראה בד"כ לבוחן המטפל איפה המחשב, איך נראה המחשב, כי אנו לא יודעים איך הוא נראה. הפירוק הוא פשוט. זה בד"כ 3-4 ברגים וניתוק צמת חשמל ונתונים.
ברגע שאנו מפרקים , הבוחן המטפל תופס את המחשב כמוצג וזה נמצא אצלו עד שהבוחן CDR פורק את המחשב.
דבר שני, לא ברור לי איך אפשר שייגרם נזק למחשב מניתוק שני קונקטורים ו-4 ברגים ברכב ללא חשמל." (ראה עדותו מיום 6.2.25, עמ' 80 ש' 19-28).
הבוחן נשאל ביחס לדוח הבוחן ת/29 והעיד, כי עיין בו טרם עדותו.
הבוחן בעדותו ביקש לתקן את סעיף 11 וסעיף קטן 12, כי הדברים המתייחסים לעד הראיה (עד הראייה - ישראל צדוק - א.ח.ב.) לעניין שבעת התאונה לא היה גשם, דברים אלה נאמרו לו על ידי העד בשיחה טלפונית.
הבוחן נשאל על ההסבר שלו כיצד רכב הנאשם הגיע למנח הסופי שלו כשהוא נמצא בנתיב שלו הפוך 180 מעלות והוא העיד, כי הדבר מוסבר בסעיף 11, סעיף קטן 5 לדוח בוחן.
לשאלה כיצד רכב הנאשם הגיע למנח הסופי הזה, העיד הבוחן :
"אין תיעוד מפורט בדיוק באיזה זווית כל רכב עשה סיבוב, איזה מהגלגלים שלו עלו למעלה ואיזה נשארו, אבל כמו שהסברתי לביהמ"ש, בדיון הקודם כאשר מתרחשת תאונה חזיתית בזווית, שני הרכבים עושים תנועת סיבוב כאשר אצלנו בהעגה המקצועית זה נקרא ריקוד, כאשר הרכבים מחליפים צדדים, זה מה שמאפיין את התאונות האלה." (ראה עדותו מיום 6.2.25, עמ' 82-83 ש' 32-33,
1-2).
כשעומת הבוחן עם העובדה, כי עליו לרשום זאת בדוח הבוחן, העיד :
"אני בדוח בוחן רושם מה קרה לא באורך, רשמתי שהרכב סובב ונעצר על נתיב נסיעתו המקורי ורכב ב' נהדף בתעלה ואת מקום עצירתו. זה שבדיון הקודם ביהמ"ש והסנגור ביקשו הסבר איך זה קרה, הצטיידתי במכוניות." (ראה עדותו מיום 6.2.25, עמ' 83 ש' 6-8).
עוד העיד הבוחן בעניין זה :
"הרכב לאחר התאונה מסובב ונעצר על נתיב נסיעתו כאשר זה יכול להיות באוויר וזה מה שאני מעריך שהיה, כי העדות של הנהג איילון צדוק במשטרה, הרכב שנסע מאחורי רכב הנפגעת אמר "הרכב שהגיע ממול התרומם באוויר ואז רכב אחד עף ימינה ורכב אחד עף שמאלה"
ז"א שבזמן התאונה שני הרכבים יורדים בכיוון הכביש ואז עושים את תנועת הסיבוב. כאשר בוודאות רכב הנפגעת מתרומם באוויר כי כך הוא מצליח להגיע לתעלה אחרי הירידה לאספלט, כל מה שקורה זה תלוי במשקל. רכבים חשמליים בגלל שכל הסוללות החלק האחורי שלהם יותר כבד והם מבצעים את התנועה שלהם כשהם על הכביש או מתרוממים מעט. רכבים בד"כ גדולים כמו רכב הנאשם וגם יחסית קלים, מתרוממים מעט או הרבה באוויר של החלק האחורי ועושים את התנועה הסיבובית שחלק מהרכב באוויר." (ראה עדותו מיום 6.2.25, עמ' 83 ש' 15-23).