כשעומת הבוחן על ידי ב"כ הנאשם, כי תפקידו לאסוף ראיות ולא ליתן פרשנות לעדויות עדים העיד :
"אני חולק עליו, עדים רואים מקרה מסוים בשבריר של שנייה מזוויות שונות, על הבוחן לאחר שהוא מתכנן (צ.ל. - מתכלל - א.ח.ב) את כל הממצאים, להבין מה הם ראו, כמו שהוא הסנגור הראה לי בדיון הקודם, זה לשלול, לכמת או לאשר, או בעברית פשוטה - כשעד אומר שהתאונה הייתה בנתיב שלהם, בכביש דו סיטרי, נתיב אחד לכל כיוון, כשהוא נמצא מאחורי רכב הנפגעת ורכב הנאשם מגיע מולו, אז הפרשנות שלי שהתאונה חזיתית." (ראה עדותו מיום 6.2.25, עמ' 87 ש' 1-5).
הבוחן שב והעיד כי הוא מסתמך על עדות העד איילון צדוק, כדבריו :
"ש. למרות שהוא מתאר את התאונה בצורה שונה לגמרי ממה שאתה קבעת?
ת. אני יודע מה הוא אמר לי. אחרי שנתיים וחצי אולי השלים כמה דברים מהזיכרון. לגבי התרחשות התאונה, אני אמרתי שזה מה שאיילון צדוק סובר או רואה.
אני מוכן להראות לביהמ"ש ולנוכחים לראות תאונת דרכים ולהתרכז, ואני מבטיח לכם שאחרי שאשאל פה את כולם אחרי הסרטון, לא ידעו לענות על 3 שאלות מתוך 4 שאלות, שכן אדם נוסע בכביש חשוך, רטוב, לא מוכר לו, מבחין בתאונה מולו כשכל האירוע מתרחש בשבריר שנייה, הא קולט את עיקרי הדברים שהוא מנתח חלק ומסיק את המסקנות.
על הבוחן לקחת את עיקרי הדברים שעד רואה במצב כזה, להתאים למה שהוא רואה בשטח ואז לקבוע האם מה שהעד ראה יכול להיות." (ראה עדותו מיום 6.2.25, עמ' 91 ש' 11-19).
באשר לעדות עד הראייה איילון צדוק, כי המעורבת היתה בסטיה שמאלה בעת התאונה, העיד הבוחן :
"הסברתי את זה בדיון הקודם, שהסטייה שמאלה של הרכב של המעורבת, מה שאיילון מתאר בעדותו, יכולה לנבוע או מתגובה ממש מהירה של הנהגת וזה פחות סביר, או מתזוזה בגלל שרכב הנאשם מתנגש ברכב המעורבת בזווית, ומעניק לרכב המעורבת זווית וכשרכב המעורבת נזרק הצידה, ובעצם הקדימה שלו מופנה כלפי צד ימין והאחור מופנה שמאלה.
...
ש. למה זה לא כתוב בדוח הבוחן מלכתחילה?
ת. אם הייתי חושב שהסטייה שמאלה הייתה לה רלוונטיות לתאונה, הייתי מתייחס. גם כשרכב המעורבת סוטה שמאלה הוא עדיין ביצע כל פעולה בנתיב שלו." (ראה עדותו מיום 6.2.25, עמ' 92 ש' 1-11).
סיכומו של דבר, הסבריו של הבוחן כי מדובר בטעות אופטית של עד הראיה איילון צדוק בשל תוואי הכביש היציאה מעקומה, והעדר תאורה במקום, כביש חשוך, מקובלים עליי ויש בהם כדי ליתן מענה מקצועי לפערים בין עדות איילון לצדוק לממצאים בשטח ולנזקים ברכבים ביחס לאופן התרחשות התאונה, לכך שהתאונה אינה חזית צד אלא חזית בחזית עם זווית, ולכך כי טען שרכב המעורבת סטה שמאלה לפני התאונה.
מדובר בפרשנות שגויה של העד לסטיה של רכב המעורבת שמאלה עקב ההתנגשות ולכך שהעיד כי רכב הנאשם נראה הפוך באוויר ואולם בפועל רכב הנאשם הסתובב ונעצר בנתיב נסיעתו הפוך לכיוון הנסיעה.