כאמור לעיל, הסיבה לפערים על פי הסברי הבוחן הינה בשל כך שעד הראיה מעיד על הדברים אותם קלט בחושיו בשברירי שניה ובשעת עלטה.
עדות העד איילון צדוק, היא עדות עד ראיה ואין מדובר בעדות מומחה הבקי בתאונות דרכים ובחקר זירות תאונה.
לדידי, אין בפערים העולים מעדות עד ראייה איילון צדוק לבין אופן התרחשות התאונה בפועל, בכדי לפסול את כל עדותו של עד הראיה איילון ואת האמינות שאני נותנת לחלקים מעדותו הנוגעים לכך שהנהגת המעורבת היתה בנתיב הנסיעה שלה, לכך כי הנאשם הוא זה שסטה לנתיב נסיעתם וכי התאונה ארעה בנתיב נסיעתם, גם לאור העובדה כי חלקים אלו מתיישבים עם הממצאים מהשטח (החריצים ופיזור החלקים), עם מסקנות הניסוי שערך הבוחן לבדיקת שדה הראייה של העד לשם בדיקת מהימנות עדותו ועם עדות יתר עדי התביעה המעורבים בתאונה.
בעניין העובדה כי גרסתו של עד אינה חייבת להיות מקשה אחת, מצאתי לנכון להביא את הדברים שנאמרו בע"פ 7477/08, איתן גץ נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 14.11.2011 :
"גילויה של סתירה או של אמירה מסוימת, שאין בה אמת או אין בה דיוק, אינו חייב להוליך תמיד בהכרח לדחייתה של העדות כולה. סתירות או שינויים מסוימים בעדותו של עד מדינה אינם מונעים בהכרח מבית המשפט ליתן אמון בגרסה זו אם נוכח כי בחינה כוללת של הגרסה יחד עם כלל הראיות והנסיבות מלמדת כי גרסתו אמת.
...
גרסתו של עד אינה חייבת להוות מיקשה אחת, בלתי ניתנת להפרדה, ככל שהדברים אמורים באמיתותה. ייתכן שיימצא כי בחלקה של העדות ניתן ליתן אמון ובחלקה האחר לאו, מטעמים שונים."
יצויין, כי שם דובר בעדות נסיבתית של עד מדינה ובית המשפט מצא כי בעדות נסיבתית, כשמתווספות אליה יתר הראיות, היא מובילה למסקנה אחת ויחידה.
דברים אלה נכונים על אחת כמה וכמה כשבענייננו מדובר בעדות ישירה של העד איילון צדוק אשר דבריו עולים בקנה אחד עם יתר הראיות והעדויות וזאת, כאמור לעיל, על אף הפערים בין מה שראה בחושיו והעיד על כך לבין הנזקים ברכבים בפועל.
לכך יש הוסיף, כפי שכבר קבעתי לעיל, ההגנה לא הביאה כל חוות דעת מומחה מטעמה לסתור את עדות עד הראיה.
מהאמור לעיל, אני קובעת כי הנאשם הוא אשר סטה מנתיב נסיעתו פעם אחת לנתיב נסיעת הנהגת המעורבת וגרם להתרחשות התאונה הקטלנית.
הנאשם בחקירתו במשטרה כשנאמר לו כי הוא סטה מנתיב נסיעתו על פי הממצאים בכביש, לא ידע לתת הסבר והשיב כי היה בנתיב שלו. כשנשאל כי יתכן ובגלל שזה עקומה בכיוון נסיעתו ונהג מהר אז הוא סטה לנתיב הנגדי, השיב שלא יכול להיות דבר כזה.
כשנשאל על כך כי עדים שנסעו מאחורי המעורבת העידו שהוא סטה וכי מה יש לו לומר על כך, הוא השיב :
"אני לא חושב שזה נכון או אפשרי". (ת/43 ש' 75-86).