יפים לעניין זה גם הדברים שנאמרו בע"פ 7477/08, איתן גץ נגד מ"י, ניתן ביום
14.11.2011:
"היעדרה של ראיה שמקורה במחדלה של הרשות החוקרת ייזקף לחובת התביעה כאשר מתבררת השאלה האם הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה. ואולם, עצם קיומו של מחדל חקירתי אין משמעו זיכוי אוטומטי של הנאשם. נפקותו של המחדל החקירתי תלויה בנסיבות העניין, ובפרט במידת חומרתו. מוקד הבחינה הינו בשאלה האם מדובר במחדל כה חמור עד כי מתעורר החשש כי הגנת הנאשם קופחה באופן שהוא התקשה להתמודד עם חומר הראיות נגדו."
לטעמי, גם אם ניתן היה לבצע פעולות הנוגעות לפריקת מחשבי כרית האוויר של הרכבים המעורבים והמשטרה לא שקדה מספיק בעניין זה, אף שלגבי רכב המעורבת משטרת ישראל העלתה טענה בדבר אי יכולת לבצע פעולה זו שכן רכבה אינו נתמך בארץ, אין בחסר זה לפעול לטובת הנאשם ולהחליש את מארג הראיות הקיימות שיש בהן כדי לקבוע את האחריות של הנאשם לקרות התאונה.
במקרה זה התרשמתי, כי חרף העובדה כי משטרת ישראל לא מיצתה את החקירה בעניין מחשבי כרית האוויר של רכב הנאשם ובהסתייגות מסוימת לגבי רכב הנהגת המעורבת, על אף חסר זה אין כדי לפגוע בעוצמת הראיות באופן שלא ניתן לבסס על מארג הראיות הקיים, הכולל ממצאים אובייקטיבים בכביש וכן עדויות מעורבים ועדי ראייה, מסקנה והכרעה בדבר האשמה בגרימת התאונה.
יצוין, כי תתכן הרשעה בפלילים גם כאשר במסכת הראייתית קיימים חללים מסוימים, כבענייננו.
יפים לעניין זה הדברים הבאים בע"פ 8899/06, עומר ארמין נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 29.07.2007 :
"יתכנו מקרים שבהם לא יהיה בידי בית המשפט לבנות תצרף שלם עד אחרון הפרטים מתוך המסכת הראייתית הפרושה בפניו, אך בכך בלבד אין כדי להצדיק את זיכויו של הנאשם וכבר נפסק כי "אין זה נדיר כי המסכת הראייתית הפרושה לפני בית-המשפט תלקה בחללים מסוימים או בפרשיות סתומות. תפקידו של בית-המשפט אינו ליצור תמונה המגלה את פרטי המקרה בשלמותם, כי אם להכריע אם על-אף קיומם של אותם חללים ניתן לקשור את הנאשם למעשה המיוחס לו ולהרשיעו בפלילים" (ע"פ 993/00 נור נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 205,232 (2002) ; ראו גם ע"פ 6253/04 דהרי נ' מדינת ישראל, 26.4.07)."
בשולי הדברים מצאתי לנכון להתייחס למספר נקודות נוספות :
כשלים או מחדלי חקירה
ההגנה כיוונה בחקירתה למספר כשלים או מחדלים נוספים בחקירה, כפי שהובאו לעיל, במסגרת חקירת התאונה דנן.
המשמעות של מחדל חקירה תלויה בנסיבות המקרה ובבדיקה אם הגנת הנאשם נפגעה.
כשלי או מחדלי החקירה הנטענים הינם :
ביחס לבוחן מעיין צברי כי ניסח את דוח הבוחן באופן שאינו מדויק ומפורט בכל הנוגע להתנהגות הרכבים מרגע התאונה ועד למנח הסופי שלהם בכביש ובכל הנוגע לעדויות עדי הראייה, האם הוא נסמך על עדותם במלואה או בחלקה בהתאם לממצאים בשטח.
ביחס לבוחן ולדי פבזנר, אשר ערך חישובים ביחס לסימני האספלט שנמצאו על גחון רכב המעורבת במטרה למקם את רכב המעורבת בנתיב שלה בעת ההתנגשות, כאשר אופן עריכת החישובים היה שגוי.
כל זאת בנוסף למחדל החקירה הנטען ביחס למחשבי כרית האוויר ולנזק הראייתי שגרם, והכל כפי שפורט לעיל.
כפי שציינתי לעיל, נכון וראוי כי דוח הבוחן ישקף נכונה את כל אופן התרחשות התאונה ובוודאי ביחס לאופן התנהגות הרכבים מרגע ההתנגשות עד למנח הסופי שלהם כפי שנמצאו בזירה.
הדבר נכון גם ביחס לעמדת הבוחן בכל הנוגע לעדויות עדי הראיה, אלו חלקים מהעדויות שלהם הוא מקבל ואילו חלקים הוא פוסל.
הבעתי עמדתי בעניין זה, כי אין בכשל זה כדי לפסול את דוח הבוחן בכללותו וכי מדוח הבוחן ניתן להבין את המנגנון התאונתי במקרה דנן והעובדה כי הנאשם הוא זה שסטה מנתיב נסיעתו לנתיב נסיעת הנהגת המעורבת וגרם לתאונה הקטלנית.