גם ביחס לחישוב השגוי שערך הבוחן ולדי, אשר היה אמון על השלמת חקירה בתיק ולא על חקירת התיק, אין בו כדי לשנות מהמסקנה כי התאונה ארעה בנתיב נסיעת המעורבת בשל סטיית הנאשם מנתיב נסיעתו.
לעניין פירושו של כשל או מחדל חקירתי ראה, י.קדמי, "על הראיות" חלק רביעי (מהדורה 2009), עמ' 1979, שם נאמרו הדברים הבאים :
"מחדל חקירה פירושו, כי עקב רשלנותן של רשויות התביעה [לרבות רשויות החקירה] אבדה ראיה בעלת פוטנציאל מזכה, או הוחמצה הזדמנות למצות קו חקירה אשר היה עשוי להועיל להגנת הנאשם. הלכה היא כי מחדל חקירה נזקף לחובתה של התביעה. פירושו של דבר, כי מיוחס משקל מסוים לאפשרות שאילו היו מתרחשים הדברים אחרת - ראיה היתה מושגת, פעולת חקירה...היתה נעשית וכדומה - היתה בפנינו הוכחה המחזקת את גרסת הנאשם".
ראה גם דברי בית המשפט העליון בע"פ 7477/08, איתן גז נגד מ"י, ניתן ביום 14.11.2011 :
"היעדרה של ראיה שמקורה במחדלה של הרשות החוקרת ייזקף לחובת התביעה כאשר מתבררת השאלה האם הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה. ואולם, עצם קיומו של מחדל חקירתי אין משמעו זיכוי אוטומטי של הנאשם. נפקותו של המחדל החקירתי תלויה בנסיבות העניין, ובפרט במידת חומרתו. מוקד הבחינה הינו בשאלה האם מדובר במחדל כה חמור עד כי מתעורר החשש כי הגנת הנאשם קופחה באופן שהוא התקשה להתמודד עם חומר הראיות נגדו."
כאמור לעיל, באשר לאי עריכת הבדיקה לפריקת נתונים ממחשבי כריות האוויר של רכב המעורבת ורכב הנאשם הרי שקיומו של כשל או מחדל חקירה אין בו באופן טבעי כדי להקים ספק סביר לטובת הנאשם.
נקבע לא אחת בפסיקה, כי מחדלי חקירה עשויים להוביל לזיכויו של נאשם, אך לא כל מחדל, או אף הצטברות של מספר מחדלים, יביאו בהכרח לזיכוי. למעשה, השאלה שעל בית המשפט לשאול את עצמו, היא האם המחדלים מגיעים לכדי הותרת ספק סביר באשמתו של הנאשם, או האם מדובר במחדל כה חמור עד כי יש חשש של ממש כי קופחה הגנתו של הנאשם, באופן שאינו יכול להתמודד עם חומר הראיות שמפלילו (י.קדמי, על הראיות, חלק רביעי (2009), עמ' 1979-1986).
בע"פ 1645/08, פלוני נגד מדינת ישראל, ניתן ביום 03.09.2009, נקבע כדלקמן :
"עצם קיומו של מחדל חקירתי לא די בו כדי לבסס ספק סביר באשמת הנאשם שתוצאתו זיכוי, נדרש כי ייהא זה מחדל מהותי היורד לשורשו של עניין ... אכן : 'אף לו נמצאו מחדלי חקירה, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להוביל לזיכויו של המערער. הלכה היא, כי אין מוטלת על התביעה החובה להציג את הראיה הטובה ביותר, ודי כי תציג ראיה מספקת. בסופו של יום, שאלת נפקותם של מחדלי חקירה מוכרעת בהתאם לנסיבות המקרה הפרטניות, תוך בחינת השאלה אם יש בתשתית הראייתית אשר הונחה לפתחו של בית המשפט, כדי לבסס את הרשעת הנאשם בעבירה שיוחסה לו במידה הנדרשת בפלילים...".
בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי כי יש במחדל החקירתי הנטען בעניין אי הפקת נתונים ממחשב כריות האוויר של הרכבים המעורבים לעלות כדי מחדל חקירתי מהותי וגם אין בך כדי לפגוע בהגנת הנאשם וכי קיים מארג ראייתי במקרה דנן להוכחת אשמת הנאשם בגרימת התאונה, מארג המתבסס על שילוב של עדויות וממצאים אובייקטיביים בזירה.