עיקר טענות הצדדים
- המערער טוען כי אין מקום לבצע הבחנה בין סוגי אַחָאִים, כך שאין להגיע לתוצאה שלפיה אח משני הורים יירש חלק גדול יותר מעיזבון אָחִיו-המוריש, בהשוואה לאָחִיו של המוריש מהורה אחד. לטענתו, אין עיגון להבחנה מעין זו בחוק הירושה והיא עומדת בניגוד לשיקולי מדיניות משפטית, המבקשים להבטיח יחס שוויוני בין יורשים באותה דרגת קרבה למוריש. אדרבא, לטענת המערער, סעיף 14(ב) לחוק קובע כי ילדים, שיורשים במקום הוריהם שנפטרו לפני המוריש, חולקים ביניהם את עיזבון המוריש בחלוקה שווה. עוד טוען המערער בהקשר זה, כי הערכאות הקודמות שגו ביישום הדין, ובכך שאימצו את פסק הדין בעניין חבשה חרף פסק הדין בת"ע 44229-11-17 [נבו]. לבסוף, המערער טוען כי המשיב הסתלק מירושת האם; ולפיכך, הוא לא יכול להיות חליף שלה בירושת עיזבון המנוח.
- מנגד, המשיב סומך ידיו על פסיקת הערכאות הקודמות ועל שיטת החלוקה שנקבעה בעניין חבשה. אשר להסתלקותו הנטענת מעיזבון האם, המשיב מציין כי ההסתלקות לא עומדת בתנאים הנדרשים לפי תקנות הירושה, התשנ"ח-1998.
דיון והכרעה
- אומר כבר עתה כי אני סבורה שלפי כללי הירושה על-פי דין שבחוק הירושה, עיזבון המוריש אינו בהכרח מתחלק באופן שווה בין אֶחָיו מהורה אחד לבין אֶחָיו משני ההורים; וכי לנוכח האמור, דין הערעור להידחות, וכך אציע לחבריי להורות.
אפנה אם כן לבחינת כללים אלה, ולמענה שהם נותנים לשאלה שלפנינו.
הסדר הירושה על-פי דין
א. זהות היורשים על-פי דין
- סעיף 2 לחוק הירושה קובע כי כאשר מוריש הלך לבית עולמו בלי שערך צוואה, יורשים אותו יורשיו על-פי דין. בהמשך לכך, הפרק השני לחוק הירושה, שכותרתו "ירושה על פי דין", מגדיר מיהם אותם "יורשים על פי דין" של המוריש ואת חלקם בירושה, בתרחישים שונים אפשריים. פרק זה קובע, אפוא, את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית בענייננו.
- סעיף 10 לחוק קובע את זהותם של היורשים על-פי דין, במישור העקרוני. לפי סעיף זה, יורשי המוריש הם בן-זוגו, וכן מי שמכונים בחוק "קרובי המוריש", שהם ילדי המוריש וצאצאיהם; הורי המוריש וצאצאיהם; והורי הוריו של המוריש (סבים וסבתות) וצאצאיהם (להלן: קרובי המוריש או הקרובים).
- סדר העדיפות בין הקרובים מוסדר בסעיף 12 לחוק הקובע כי: "ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו".
סעיף זה מונה אפוא שלושה מעגלי קרבה משפחתית למוריש, המכונים "פרנטלות" (Parentéle), כאשר פרנטלה קרובה דוחה את זו שאחריה (ראו, למשל: בג"ץ 5132/22 פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים, פס' 8 [נבו] (30.6.2024) (להלן: עניין פלוני); שמואל שילה פירוש לחוק הירושה תשכ"ה-1965 כרך ראשון 143 (1995) (להלן: שילה)).