אם כן, עם הפרנטלה הראשונה נמנים ילדי המוריש; עם הפרנטלה השנייה נמנים הורי המוריש; ועם השלישית - הורי הוריו של המוריש. אם השאיר המוריש קרובים מהפרנטלה הראשונה, אין לקרובים אחרים זכות לרשת אותו; אם לא נותרו למוריש קרובים מהפרנטלה הראשונה, יירשו אותו הקרובים מהפרנטלה השנייה, ולא תהא זכות ירושה ליורשים מהפרנטלה השלישית; ואם לא הותיר אחריו המוריש קרובים מהפרנטלות הראשונה והשנייה - יירשו אותו קרוביו מהפרנטלה השלישית.
- סעיף 14(א) לחוק הירושה משלים את סעיפים 10 ו-12 לחוק ואת ההסדר הנוגע לזהות היורשים על-פי דין, וקובע את עקרון הייצוג (או עקרון החליפות), כדלקמן:
חליפיו של יורש
- (א) ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו [...].
על-פי עקרון זה, כאשר מי מקרובי המוריש אינו בחיים בעת פטירתו, באים ילדיו בנעליו, כך שהם יורשים את החלק בירושת המוריש שההורה שלהם היה זכאי לו אילו היה בחיים. מכוח העיקרון האמור נשמר, אפוא, סדר העדיפויות בין הפרנטלות (אשר קבוע בסעיף 12 לחוק), גם כאשר המשתייכים לפרנטלה מסוימת נפטרו לפני המוריש (אז, כאמור, ילדי הקרוב שנפטר באים בנעליו; וראו: שילה, בעמ' 143; שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון 69-68 (מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת 2014) (להלן: שוחט, פינברג ופלומין); מיכאל קורינאלדי דיני ירושה - צוואות, ירושות ועזבונות 72-64 (מהדורה שנייה מורחבת 2012) (להלן: קורינאלדי); עניין פלוני, בפס' 8). כך למשל, אם בנו של המוריש (אשר משתייך לפרנטלה הראשונה) נפטר לפני המוריש, ילדו של הבן (שהוא נכדו של המוריש) בא במקומו, ולכן הוא קודם בסדר העדיפויות להורה של המוריש (אשר משתייך לפרנטלה השנייה).
[במאמר מוסגר יצוין, כי עקרון הייצוג האמור לא חל באותו אופן, כאשר המוריש מותיר אחריו בן-זוג וכן הורים או הורי הורים (ראו: סעיפים 11(א) ו-14(א) סיפא לחוק הירושה); אולם, משאין זה המקרה בענייננו, לא ראיתי להרחיב בנדון (להרחבה ראו, למשל: עניין פלוני, בפס' 13-9; שילה, בעמ' 154-153; דברי ההסבר להצעת חוק הירושה (תיקון מס' 7), התשמ"ד-1983, ה"ח הממשלה 90,93; מנשה שאוה "הזכאי האח לרשת עם בן-זוג והורה של המוריש? הפרקליט לז 486 (התשמ"ז))].
- מהאמור לעיל נובעת המסקנה, שלפיה זכאות אֲחֵי המוריש לרשת אותו תלויה באופן בלעדי במעמדם כצאצאי הוריהם וכחליפיהם (ראו: שוחט, פינברג ופלומין, בעמ' 69). כמפורט לעיל, לאֲחֵי המוריש אין מעמד עצמאי כיורשים במסגרת אחת משלוש הפרנטלות המנויות בחוק; מעמדם קיים רק כחליפים של הורי המוריש - היינו, כמי שבאים בנעליהם - כאשר הם נפטרו לפני המוריש.
- בענייננו, כזכור, המנוח נפטר מבלי שהותיר אחריו בת-זוג, וכן מבלי שהותיר אחריו ילדים, ומשכך, למנוח אין יורשים בפרנטלה הראשונה. במצב דברים זה, כאמור, בהתאם לסעיפים 10(ב) ו-12 לחוק הירושה, אמורים היו לרשת אותו קרוביו מהפרנטלה השנייה - הם הוריו. כיוון שהורי המנוח נפטרו לפניו, הרי שבהתאם לסעיף 14(א) לחוק הירושה, ילדיהם באים בנעליהם -אֶחָיו של המנוח, הם המערער והמשיב.
אם כן, לאחר שביררנו את זהות היורשים על-פי החוק, אעבור לבחינת אופן חלוקת הירושה ביניהם.