ב. חלוקת הירושה בין יורשים על-פי דין
- סעיף 13 לחוק הירושה קובע כי:
ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
כלומר, עיזבון המוריש יחולק בצורה שווה בין מי שנמצאים בכל פרנטלה, היינו, בין ילדי המוריש - בפרנטלה הראשונה; בין הוריו - בפרנטלה השנייה; ובין הורי הוריו - בפרנטלה השלישית. לפיכך, כאשר למוריש אין בן-זוג או ילדים (וצאצאיהם, הבאים בנעליהם), עיזבונו יחולק שווה בשווה בין הוריו (המצויים, כאמור, בפרנטלה השנייה).
- כפי שהוסבר לעיל, כאשר קרובי המוריש נפטרו לפניו, חל כאמור סעיף 14(א) לחוק, מכוחו הילדים של קרובי המוריש באים בנעליהם כחלפיהם. אופן החלוקה של עיזבון המוריש בין אותם חליפים קבוע בסעיף 14(ב) לחוק, העומד במרכזו של הדיון שלפנינו, שלשונו היא כדלקמן:
ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.
אם כן, ילדיו של המוריש "חולקים ביניהם בשווה" את ירושתו (סעיף 13 לחוק). לעומת זאת, ילדים שיורשים את המוריש כחליפי הוריהם, חולקים ביניהם באופן שווה - זאת יש לזכור - רק את "מה שירשו בדרך זו", כלשון סעיף 14(ב) לחוק. העולה מכך הוא שניים אלה;
ראשית, חליף של אדם לפי סעיף 14(א) האמור, יכול להיות רק "ילדו". ממילא, אדם לא יכול להיות חליף של מי שאינו הוֹרֵהוּ.
שנית, חלקו של החליף של הוֹרֵהוּ בעיזבון המוריש, נגזר רק מחלקו של הוֹרֵהוּ בעיזבון המוריש, אילו היה הוֹרֵהוּ בחיים בעת פטירתו של המוריש.
אם כן, החלוקה השווה שקבועה בסעיף 14(ב) לחוק בין ילדים שיורשים כחליפים של הוריהם, מתייחסת לשוויון בין כל קבוצת אחים חליפים ביחס לחלקו של ההורה המשותף שלהם בעיזבון המוריש. בכך, אימץ חוק הירושה עיקרון של חלוקה לפי "גזעים" (per stirpes).
- על מנת לפשט את החלוקה לפי שיטה זו, ולהקל על הבנתה לצורך יישומה על נסיבות ענייננו - אדגים להלן את אופן פועלה של החלוקה האמורה בסיטואציות טיפוסיות, שאינן שנויות במחלוקת.
אם, למשל, מוריש מותיר אחריו חמישה ילדים, אלו חולקים בצורה שווה את הירושה (בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק), כך שכל ילד יורש חמישית מעיזבון המוריש. במקרה שבו אחד מילדי המוריש נפטר לפניו, ומותיר אחריו, למשל, שני ילדים (הם נכדי המוריש), ארבעת ילדי המוריש שנותרו בחיים יורשים חמישית כל אחד, ושני ילדיו של הילד של המוריש שנפטר לפניו (שני נכדיו של המוריש), חולקים ביניהם בצורה שווה (מכוח סעיף 14(ב) לחוק), את החלק מירושת המוריש שהיה צריך לרשת אביהם (חמישית), כך שכל אחד מהם יורש עשירית מעיזבון המוריש (ראו, למשל: קורינאלדי, בעמ' 97-95).