זה הדין גם במקרה שבו נותרו למוריש נכדים בלבד. לדוגמא, אם היו למוריש שני בנים שנפטרו לפניו, כאשר לבן הראשון יש שני ילדים ולבן השני שלושה ילדים; שני הנכדים שהם ילדיו של הבן הראשון יחלקו ביניהם, בצורה שווה, את מחצית עיזבון המוריש שאביהם היה זכאי לה, ולכן כל אחד יירש רבע מהעיזבון (חצי ממחצית העיזבון); ושלושת הנכדים שהם ילדיו של הבן השני, יחלקו ביניהם, באופן שווה, את מחצית עיזבון המוריש שאביהם היה זכאי לה, ולכן כל אחד מהם יירש שישית מהעיזבון (שליש ממחצית העיזבון).
- אם כן, בדוגמא האחרונה, חרף דרגת הקרבה הזהה של היורשים בפועל - הנכדים - למוריש (סבם), התוצאה היא שיהיו נכדים שיירשו נתח גדול יותר מעיזבון הסב לעומת הנכדים האחרים. זאת, שכן לפי סעיף 14(ב) לחוק, והחלוקה לפי "גזעים" שאומצה במסגרתו, כל אחד מהנכדים - שיורש את סבו-המוריש כחליף של הוֹרֵהוּ - יורש רק מתוך החלק שהורהו שלו היה זכאי לו מעיזבונו של הסב.
00 חשוב לציין כי עיקרון חלוקה זה לפי "גזעים", מובחן מעיקרון חלוקה לפי "גולגולת" (per capita), שאילו היה החוק מאמצו, אזי בדוגמא האחרונה, משילדיו של המוריש כולם נפטרו לפניו, ונותרו לו חמישה נכדים - כולם באותה דרגה של קרבה משפחתית למוריש - עיזבון המוריש היה מחולק בצורה שווה בין חמישתם, כך שכל נכד היה יורש חמישית מעיזבון המוריש (ראו: שילה, בעמ' 155-154; קורינאלדי, בעמ' 85-81,97-95).
0
ג. חלוקת ירושה בין אחים של המוריש משני הורים לבין אֶחָיו מהורה אחד
- הפועל היוצא מכל האמור לעיל, הוא כי עיזבון המוריש אינו בהכרח מתחלק באופן שווה בין אֶחָיו מהורה אחד לבין אֶחָיו משני ההורים. אסביר.
כזכור, לפי סעיף 13 לחוק, הורי המוריש חולקים ביניהם את עיזבונו בחלקים שווים. במקרה שהורה או שניהם נפטרו לפני המוריש, אזי, לפי סעיף 14 לחוק, ילדי ההורים (אֶחָיו של המוריש) חולקים ביניהם שווה בשווה את החלק בעיזבון המוריש שההורה שלהם היה יורש, אילו היה בחיים בעת פטירתו של המוריש. בהינתן, כאמור, שבמקרה כזה אֲחֵי המוריש חולקים ביניהם בצורה שווה רק את "מה שירשו בדרך זו" (כלשון סעיף 14(ב) לחוק), ממילא, אח של המוריש מהורה אחד, לא יירש חלק מעיזבונו של המוריש, שלא היה מגיע להוֹרֵהוּ של אותו אח. יוזכר כי מסקנה זו נובעת מהוראת סעיף 14(א) לחוק שלפיה, כאמור לעיל, חליף יכול להיות רק "ילדו" של הקרוב של המוריש שנפטר לפני פטירת המוריש; כך שממילא, אדם לא יכול להיות חליף של מי שאינו הוֹרֵהוּ.