מכאן כי לבית הדין לעבודה סמכות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק לעובד מקום שנמסרו לו תלושי שכר באיחור, ביודעין.
- בענייננו, לא הוכח כי התלושים לא נמסרו במועד ביודעין. הצדק עם הנתבעת כי שלושה מן התלושים עליהם הצביע התובע הם משנת 2021, תקופת מגפת הקורונה. תלוש השכר לחודש אוקטובר 2018 נמסר לפי הטענה באיחור של יומיים ותלוש השכר לחודש ינואר 2019 נמסר באיחור של יום בלבד לפי הטענה. התובע עבד שנים ארוכות בנתבעת, והצביע על חמישה תלושי שכר בלבד שנמסרו לו, לשיטתו, באיחור קל מאד. התובע לא טען כי נגרם לו נזק כתוצאה מן האיחור במועד מסירת התלושים, פרט לטענה כללית בדבר עוגמת נפש (עמוד 3 שורות 2 - 11), ואף אין בפיו כל טענה הנוגעת לתוכנם.
- בנסיבות אלה, מדובר באיחור זניח אשר נראה שהתובע הפך אותו לקרדום לחפור בו, ואין מקום לפסוק בגינו פיצוי כספי. התביעה בהקשר זה נדחית.
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין
- לטענת התובע פוטר שלא כדין, בחוסר תום לב וממניעים זרים, לאחר שנחשד ללא עוול בכפו בשיתוף פעולה עם מנהל העסק שהתחרה בנתבעת. אף כי התובע קיבל פניות לסייע למר בבזרה, הוא סירב לסייע לו כל עוד עבד בנתבעת. הליך השימוע היה פיקטיבי ותוצאותיו ידועות מראש. הנתבעת לא הציגה לפני התובע מסמכים התומכים בחשדות נגדו קודם לישיבת השימוע. התובע לא הסכים להגביל מראש את האפשרות לעבוד בחברות אחרות לאחר שיסיים עבודתו בנתבעת. התובע אינו מנהל או עובד בכיר ולא היה מקום לדרוש ממנו הגבלות.
לטענת הנתבעת פוטר התובע כדין לאחר שסירב לשתף עמה פעולה בעבודתו, ונותר נאמן למנהל הקודם שהפך למתחרה. התובע היה עובד ותיק וצבר ידע רב על ניהול העסק, אותו סירב לחלוק עם הממונים עליו. התובע נצפה מבקר רבות בעסק החדש שפתח מר בבזרה במקום העסק שנאלצה הנתבעת לפנות. הנתבעת קיבלה תלונות מסוכנים שעבדו עמה לפיהן התובע אינו משתף פעולה ואינו מסייע להם כנדרש מעבודתו. הנתבעת הייתה נכונה להמשיך להעסיק את התובע בכפוף להתחייבות צרה מצדו להימנע ממעבר לחברה המתחרה למשך 3 חודשים, דבר המעיד כי לא גמרה בדעתה מראש לפטרו.
- התובע לא הוכיח נזקים שנגרמו לו כתוצאה מן הפיטורים, אף כי בתביעתו (סעיפים 38- 39) טען באופן כללי כי בעקבות פיטוריו הפסיק התחייבויות לצורך טיפולי שיניים והתקשה לממן הוצאות רפואיות. תביעתו בהקשר זה נותרה ללא הוכחת נזק.
- לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ואת הראיות מצאנו כי הצדק עם התובע בכך שנפלו פגמים בהליכי הפיטורים, ואלה נימוקינו:
- א. התובע פוטר על רקע חשד שסייע לעסק שהתחרה עם הנתבעת, בניהולו של מי שהיה המנהל הקודם בנתבעת, עמו שמר על קשרי ידידות. להזמנת התובע לשימוע לא צורפו מסמכים לתמיכה בטענה זו. לתצהירו של מנהל הנתבעת צורפו התכתבויות שונות (נספחים 2 - 5) בין מנכ"ל הנתבעת לגורמים שונים בדבר החשדות שיוחסו לתובע. איש מן הגורמים האמורים לא הובא לעדות לשם הוכחת החשדות או הלך רוחה של הנתבעת כאשר שקלה לפטר את התובע.
- ב. התובע אישר כי הגיע לעסק המתחרה, אולם הסביר כי מטרת הביקור הייתה לפגוש את חבריו, ללא קשר לעסקים המתנהלים במקום (עמוד 13 שורה 38 - עמוד 14 שורה 2). עוד העיד כי שמר על נאמנות למקום עבודתו בנתבעת, אף שקיבל יחס "מחפיר", כלשונו, מן הממונים עליו ומחבריו לעבודה (עמוד 22 שורות 30- 33). מנגד, הציגה הנתבעת חשדות בלבד, ללא ראיות, כפי שהעיד מנכ"ל הנתבעת עצמו (עמוד 19 שורות 1- 3).
- ג. לא הוצגו ראיות בדבר שיחות קודמות שניהלה הנתבעת עם התובע, קודם לישיבת השימוע, בהן התבקש לשפר את שיתוף הפעולה במסגרת העבודה. זאת אף שמנכ"ל הנתבעת העיד כי ערך עמו שיחות רבות (עמוד 16 שורות 29- 33). העילות שפורטו בהזמנה שנמסרה לתובע לשימוע אף לא הזכירו את חוסר שיתוף הפעולה של התובע, לו טענה הנתבעת בהליך המשפטי, אלא את החשד כי הוא מסייע לעסק מתחרה בלבד. בהקשר זה יצוין כי התובע נעדר מעבודתו בשל מחלה חלק ניכר מתקופת החודשים שקדמו להזמנתו לשימוע, אפריל עד יולי 2021, ובכלל זה כלל לא שהה בעבודה בחודש יוני 2021.
- ד. מר שקד העיד, ועדותו מהימנה עלינו, כי כאשר נכנס לעבודתו בנתבעת, כמנהל חדש ללא כל ניסיון בתחום, חש כלפי התובע כי "הכוח אצלו" (עמוד 15 שורה 29). מן הראיות עולה כי התובע, שהיה עובד ותיק מאד ומנוסה והחזיק ידע רב בידיו, לא מיהר לסייע לנתבעת עם שינוי הבעלות במקום ועזיבת המנהל עמו היה מיודד משך שנים. עם זאת, אין פירושו של דבר בהכרח כי התובע הפר את חובת הנאמנות המוטלת עליו, נטל סודות של הנתבעת והעביר אותם למתחרים, כפי שחשדה הנתבעת.
- התובע פוטר לאחר שימוע כדין, ולאחר שהנתבעת הציעה לו, כאמור, להמשיך בעבודתו בתמורה לחתימה על הסכמה שלא לעבור לעבוד בעסק המתחרה של מר בבזרה משך 3 חודשים לאחר סיום עבודתו בנתבעת. בנסיבות אלה הוכיח התובע כי נפלו בהליכי פיטוריו פגמים, אולם לא היו אלה פגמים מן הרף הגבוה. לאור תקופת עבודתו הממושכת של התובע, מחד, ומאידך לאור אופיים של הפגמים, כאמור, ואי-הוכחת נזק ממוני, תפצה הנתבעת את התובע בפיצוי בסך 15,000 ₪ בגין הפגמים בהליכי הפיטורים.
סיכום
- התביעה נדחית, פרט לכך שהנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין פגמים בהליכי הפיטורים, בצירוף ריבית שקלית כדין ממועד הגשת התביעה, 12.2.24.
- בנסיבות העניין, בהן התביעה נדחתה ברובה, ולאור סכום התביעה המקורי והרכיבים השונים שבחר התובע לתבוע ללא בסיס, יישא התובע בשכ"ט עו"ד הנתבעת בסך 4,000 ₪ בצירוף ריבית שקלית כדין. הסכומים ברי קיזוז.
ניתן היום, כ"א חשוון תשפ"ז, (01 נובמבר 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
| Skip to content |