עוד אציין כי חרף קביעתי שלפיה הנתבע התנהל בחוסר תום לב, לא מצאתי כי יש מקום לפסוק לתובעת פיצויי הסתמכות על דרך האומדנה, לאחר שראשי הנזק שנכללו בתביעה נדחו.
פסיקת פיצויים על דרך אומדן אפשרית רק כאשר מוכח עצם קיומו של נזק הסתמכות וקשר סיבתי, והקושי שנותר הוא בעיקר בכימות הפיצוי. אומנם, סעיף 12(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) מחיל בשינויים המחויבים את סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), ועל כן, בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי בעד נזק שאיננו של ממון "בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין", דהיינו, על דרך של אומדן. ואולם, על מנת לקבל פיצוי זה, צריך הנפגע להוכיח את עצם קיומו של הנזק ואת הקשר הסיבתי בינו לבין הפרת החובה. האומדן כשלעצמו איננו תחליף להוכחת הנזק או ההוצאות. לפיכך, אף שהפרת חובת תום הלב במשא ומתן עשויה להקים עילה לפיצוי, עדיין מוטל על התובע להוכיח שנגרם לו נזק עקב המשא ומתן, וכן להראות את הקשר הסיבתי ואת הצפיות (ע"א 3666/90 מלון צוקים בע"מ נ' עיריית נתניה, פ"ד מו(4) 45,60-59 (1992).
בענייננו, לאור טבעו ואופיו של הנזק הנטען, אין לומר שקשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידתו ושיעורו של הנזק. התובעת בחרה לתבוע ראשי נזק מוגדרים, אשר מצאתי לדחותם. אין מקום שבית המשפט ישלים עבור התובעת את אשר החסירה, ויפסוק לה פיצוי בגין ראשי נזק אחרים, שממילא לא תבעה. בהעדר הוכחת בסיס עובדתי ממנו ניתן לגזור את הפיצוי, אין די בקביעה בדבר התנהלות חסרת תום לב מצד הנתבע, בפרט כאשר לא מדובר בחוסר תום לב מכוון או בהתנהגות זדונית אחרת. לא ניתן להישען על התרשמות כללית חלף חובתה של התובעת להציג תשתית עובדתית לקיומו של נזק כאמור.
לאור כל האמור, מצאתי לדחות התביעה.
אשר להוצאות ההליך, חרף דחיית התביעה לא מצאתי לחייב את התובעת בהוצאות לטובת הנתבע. זאת, על רקע מסקנתי בדבר חוסר תום ליבו של הנתבע כמפורט לעיל.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לידי הצדדים, ותסגור ההליך ברישומי בית המשפט.
ניתן היום, ב' חשוון תשפ"ז, 13 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.