| בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
| ת"א 23052-01-25 פדווה נ' קירשנבאום
תיק חיצוני: |
| לפני | כבוד השופט יעקב דנינו
|
|
|
התובעת: |
אלה פדווה ע"י ב"כ עוה"ד אמיר כהן |
|
|
נגד
|
||
| הנתבע: | דניאל משה קירשנבאום
ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל דיין |
|
פסק דין
בכתב התביעה עתרה התובעת למתן סעד הצהרתי, שלפיו טיוטת ההסכם שהוחלפה בין באי כוח הצדדים, שעניינה רכישת דירת הנתבע, השתכללה לכדי חוזה מחייב. לצד זאת, עתרה התובעת לפסיקת פיצויים כספיים בגין הפרה יסודית, לכאורה, של ההסכם מצד הנתבע, אשר חזר בו מהעסקה בטרם נחתם ההסכם. הנתבע, מנגד, כופר בקיומו של הסכם מחייב וטוען כי המגעים בין הצדדים לא חרגו מגדר משא ומתן שלא הבשיל לכדי התקשרות חוזית מחייבת. לטענתו, העובדה שההסכם לא נחתם בפועל מלמדת אף היא על היעדר גמירת דעת ומסוימות הנדרשות להיווצרותו של חוזה מחייב. זוהי, בתמצית, יריעת המחלוקת שבפנינו, וממנה מסתעפות יתר טענותיהם של הצדדים, אשר הועלו בהרחבה במסגרת ההליך.
במהלך ניהול ההליך, לאחר תום פרשת התביעה, הודיעה התובעת כי אינה עומדת עוד על הסעד ההצהרתי שנכלל בכתב התביעה. משכך, הסעד ההצהרתי אינו עומד עוד להכרעה, ונותרו לבחינה הסעדים הכספיים בלבד (ראו הודעת התובעת בפרוטוקול הדיון מיום 26.4.26).
רקע עובדתי
בחודש יוני 2024 החליטה התובעת לרכוש דירת מגורים באילת, ולשם איתור נכס מתאים פנתה למתווך, מר טל נעים (להלן: "טל"). לצורך מימון רכישת הדירה באילת, החלה התובעת לפרסם למכירה את דירתה בקריית ביאליק, אותה רכשה לטענתה ביום 2.1.23, כהשקעה לטווח ארוך, וזאת נוכח צפי לביצוע פרויקט פינוי-בינוי במתחם שבו מצויה דירתה (סעיפים 7-5 לתצהיר התובעת; נספחים 5 ו-46 לתיק המוצגים מטעם התובעת).
בסמוך לאחר מכן, בחודש אוגוסט 2024, החל הנתבע לפרסם למכירה את דירת מגוריו ברחוב מקור החסידה 1/1 באילת, הידועה כתת-חלקה 8 בחלקה 7 בגוש 40087 (להלן: "הדירה"), באמצעות המתווך מר ספיר בר (להלן: "ספיר"). זאת, על רקע רצונו לשדרג את תנאי מגורי משפחתו ולעבור לדירה גדולה יותר (ראו, למשל, מודעת פרסום שפרסם ספיר ברשת החברתית פייסבוק ביום 18.8.24, אשר צורפה כנספח 4 לתיק המוצגים מטעם התובעת; סעיף 6 לסיכומי הנתבעים).
ביום 29.9.24 הגיעה התובעת, יחד עם טל, לביקור ראשון בדירה. כשעתיים לאחר מכן שבה התובעת לדירה, הפעם בליווי בן זוגה. בשני הביקורים שנערכו באותו יום נכחה בדירה רעיית הנתבע, הגב' עדי, בלבד. במהלך הביקורים הובא לידיעת התובעת כי בדירה קיימת חריגת בנייה, וכי יהיה עליה להסדירה, ולחלופין, להרוס את הבנייה, ככל שלא ניתן יהיה להכשירה.
בו ביום, לאחר הביקורים בדירה, שלח טל לספיר הצעת מחיר מטעם התובעת לרכישת הדירה תמורת 1,900,000 ₪. ספיר פתח קבוצת ווטסאפ בשם "מוכרים את מקור החסידה 1", אליה צירף את הנתבע ואת עדי (להלן: "קבוצת הווטסאפ"). לאחר קבלת הצעת המחיר מטל, שלח ספיר לנתבע ולעדי בקבוצת הווטסאפ הקלטה, בה ציין כי התובעת העבירה הצעת רכישה בסך 1,900,000 ₪, וכי "זה הצעה שהיא כרגע הכי גבוהה שקיבלנו. עדיין לא משרתת את האינטרס שלכם". ספיר הוסיף כי להבנתו התובעת תשפר את הצעתה, אך "בוא נגיד שגם אם זה יהיה בין 1.9 ל-2, אני, זה, זה די ממצה נכון להיום את מה שהבית שווה..." (התמלול צורף כעמ' 16 לתיק המוצגים של הנתבע, שו' 14-13). לא הוברר האם הנתבע או עדי השיבו להודעה זו.