בנסיבות העניין תשאנה המשיבות בהוצאות המערערים 1-3 בסך כולל של 50,000 ₪.
ש ו פ ט
השופט א' שהם:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט י' עמית:
אני מסכים.
- בית משפט קמא הגיע למסקנה כי סעיף 4.1 נועד להיות הוראת מעבר עד לחתימת הסכם המכר. חברי, השופט נ' סולברג, הלך צעד נוסף והגיע למסקנה, כי כך יש לראות גם את סעיף 4.2 להסכם. מסקנה זו מקובלת עלי לחלוטין, באשר לטעמי, ההסכם מושא דיוננו, צופה פני הסכם המכר ולא נועד אלא לצורך הסכם המכר, כפי שהוצהר חגיגית בשני ה"הואיל" היחידים במבוא להסכם.
- בתוצאה אליה הגיע חברי, יש כדי לחלץ את החברה מהמבוי הסתום אליו נקלעה בפעילותה. עם זאת, נוצר מצב בו החברה והמערערים נותרו "תקועים" בעל כורחם עם בעל מניות מיעוט (12.5%+ 3 מניות הנהלה), שכניסתו לחברה נועדה מלכתחילה לצורך הסכם המכר. משלא נתמלאה המטרה של הסכם המכר, ניסינו להביא הצדדים להסכמה לפיה יירכשו מניות המיעוט המוחזקות בידי המשיבה 1. משלא הסתייע הדבר, ובהינתן שהתביעה הוגשה על ידי המשיבות, מבלי שהוגשה תביעה שכנגד על ידי המערערים, אין באפשרות בית משפט זה להורות מיוזמתו על רכישת מניות המיעוט. יש לקוות כי הצדדים – שהאמון אינו שורה ביניהם - ישכילו להגיע להיפרדות בכוחות עצמם, מבלי להידרש לתביעות בנוסח "עושק מיעוט" וכיו"ב.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' סולברג.
ניתן היום, ו' בטבת התשע"ז (4.1.2017).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט