"גם סעיף זה נוקט לשון של "המעביד החדש", כך שהוא חל על מי שנעשה בזמן כלשהו "מעביד" של ציבור המעבידים במפעל. הוראה זו - בדומה לסעיף 18 לחוק הסכמים קיבוצים - חלה על ציבור העובדים שהיה מועסק בזמן חילופי המעבידים. ההוראה אינה מתייחסת לחבותו של המעביד החדש לעובדים לשעבר של המעביד הקודם, שהרי לגביהם הוא לא היה מעולם בחזקת "מעביד" - לא "חדש" ובודאי שלא "קודם". כדי ליצור זיקת רציפות של "מעביד חדש" לעובדים שלעבר של "מעביד קודם", יש צורך בהוראה מפורשת של חוק או של הסכם עבודה. כפי שראינו, הוראת החוק בעניין זה הופכת את מעביד החדש לאחראי להתחייבויותיו של המעביד הקודם לגבי עובדיו שנקלטו אצל המעביד החדש, אך לא לגבי עובדיו לשעבר של המעביד הקודם".
(הדגשה שלי – י.ז.ג)
(ע"ע (ארצי) 1505/02 שלום אטיה – מרחב מרכז חומרי בנין וקרמיקה בע"מ (2006).
- נדמה, כי הדברים אינם זקוקים לפרשנות נוספת. הנתבעת 1 מעולם לא שימשה כמעסיקתו של התובע ועל כן טענת התובע כי "הנתבעים 1 ו – 2 הינם מעסיקים נטענים נוספים" (ר' סעיף 6 לתגובה) דינה להדחות.
- איננו רואים מקום להדרש לבחינת סוגית הרמת המסך ביחס לנתבע 2, אשר הוא ככל הנראה בעל מניות או דירקטור בנתבעת 1, מן הטעם, שהנתבעת 1 כלל לא שימשה כמעסיקתו של התובע בזמנים הרלוונטים. בהעדר כל זיקה בין התובע לנתבעת 1, חזקה שלא מתמלאות אף לא אחת מעילות הרמת המסך הקבועות בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999.
- בנסיבות הענין התביעה נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך של 3,000 ש"ח אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
ניתן היום, כ"ח חשוון תשע"ז, (29 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|||
| מר גבריאל נבו נציג ציבור עובדים | יפית זלמנוביץ גיסין, שופטת | מר יוסף גרשונוביץ
נציג ציבור מעסיקים |