"זכויות הבנייה" הנוספות, שייכות לבעלת הזכויות ב"מקרקעין" – "קניוני הים בע"מ".
"בניין מנדרין" אינו בית משותף ואין בו רכוש משותף.
בהתאם לסעיף 77 (ג) ל"חוק המקרקעין", התקנון החל עליו הוא "התקנון המצוי" בתוספת לחוק.
זכויות החוכרים, הן אותן זכויות שהוענקו להם ב"הסכם החכירה", ולא מעבר לכך.
ב"הסכם החכירה" יש הגדרות מפורשות של זכויות אלו:
ה"מקרקעין" – חלקה 85 בגוש 6609";
"הבית" – מלון הדירות הידוע כ"איזורי מנדרין" הבנוי על המקרקעין";
"הנכס – שטח בבית המסומן בצבע אדום ע"ג התרשים המצורף בזה ומהווה חלק (נספח א') בלתי נפרד מתנאים אלה".
"הנכס" הוא יחידת הדיור שהוחכרה לתובעים.
ב"הסכם החכירה" הובהר היטב ובמפורש ש"החוכר יהנה מן הנכס בשלמות"; וכי "לחוכר תהיה זכות מעבר ושימוש בשטחים הנזכרים בסעיף 5ג' להלן באופן ובתנאים המפורטים שם" קרי, בשטחים נוספים, שאינם יחידות הדיור שהוחכרו להם.
לא מצאתי כל פגם בהתנהלותם של עו"ד איתן קונדה, קניוני הים בע"מ, אזורים חברה להשקעות ופיתוח בע"מ ואזורים בניין (1965) בע"מ, בכל הקשור למכירתם והעברתם של "המקרקעין" מ"אזורים" ל"קניוני הים".
כפועל יוצא;
--- סוף עמוד 92 ---
אני דוחה את התביעה.
הנתבעות זכאיות למלוא ההוצאות אשר נגרמו להן לצורך הגנתן מפני תביעה זו.
על מנת שאוכל לאמוד את הוצאות אלו, על הנתבעות להגיש לבית המשפט, תוך 14 יום, את פירטת ההוצאות שנגרמו להם, בצרוף אסמכתאות בכתב.
ניתן היום, י"ט טבת תשע"ז, 17 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
| יהודה פרגו, שופט |