--- סוף עמוד 10 ---
רשאית להגיש ערעור בשמו, מה עוד שבית הדין נמנע מלפסוק הוצאות לזכותו, נוכח התנהגותו בפרשה.
דיון והכרעה
כללי
- נסיבות המקרה שלפנינו מעלות לדיון סוגיות עקרוניות נכבדות בעלות היבטים חוקתיים בקשר לזכות לשוויון ואיסור ההפליה בכלל, ומטעמי הורות בפרט. בין השאר מתבקשת התייחסותנו לשאלות בדבר האיזון הראוי בין זכות העובד או העובדת לפרטיות, אל מול זכות הקניין של המעסיק ופררוגטיבת הניהול שלו; חובת תום הלב של העובד וחובת הגילוי בה הוא מחויב מכוחה; איסור הפליה מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה והיקף תחולתו של החוק, והסעד הכספי הראוי. אלה הן בעיקר השאלות להן ניזקק בהמשך דברינו. לפני כן, נחוצה התייחסותנו לשאלה שבעובדה שנותרה תלויה ועומדת במחלוקת בין הצדדים, משבית הדין האזורי נמנע מלהכריע בה.
פיטורי העובדת על שום מה?
- העובדת, שהכחישה מכל וכל את טענות המעסיק בדבר פיטוריה מחמת תפקוד לקוי, טענה בבית הדין האזורי וכך היא טוענת גם לפנינו, כי פוטרה מן העבודה אך מחמת הריונה. העובדת טוענת כי בשיחה שבה עדכנה את מר עיני אודות הריונה, הודיע לה עיני בתגובה על פיטוריה. כמו כן מצביעה העובדת על מכתב הפיטורים שנמסר לידיה רק יומיים לאחר אותה שיחה, כמבסס את טענתה בדבר הקשר בין הפיטורים להיריון. לטענת העובדת, לא רק שבמכתב הפיטורים לא נכתב דבר אודות תפקודה הלקוי כביכול, אלא שבמכתב המלצה שנמסר לידיה יום לפני סיום העבודה נכתב מפורשות, כי הפסקת העבודה הינה מטעמים הקשורים בהריונה. בנוסף לכל אלה נסמכת העובדת על תמליל שיחת טלפון שניהלה עם מר עיני כשנה לאחר הפיטורים, שם עולה בבירור מדבריו של מר עיני, כי קיבל את החלטתו לפטרה על רקע מה שנראה היה בעיניו חוסר הגינות בהתנהגותה, כשלא גילתה לו את דבר הריונה לפני שהתקבלה לעבודה. באותה שיחה אין אזכור, אף לא ברמז, של תפקודה הלקוי כביכול.
--- סוף עמוד 11 ---
לעומת העובדת, גורס מר עיני, כי מנהלי החברה הגיעו למסקנה כי יש לפטר את העובדת עוד קודם שנודע להם על הריונה, וזאת מחמת תפקודה הלקוי, שלא התאים לציפיותיהם. על כך העידו בבית הדין מר עיני וכן המנהל מר דב טומרקין. לדבריהם, להחלטה שקיבלו על פיטורי העובדת נוכח תפקודה הלקוי, אין תיעוד בכתב, באשר הנושא סוכם ביניהם על פה.
- כאמור, בית הדין האזורי דחה את גרסת החברה, כי לא היה כל קשר בין ההיריון לבין הפיטורים, בקובעו כי ודאי היה לשיקול הזה משקל בהחלטה בדבר הפיטורים. עם זאת, נמנע בית הדין מהכרעה בשאלה אם בכלל עמד גם תפקודה של העובדת בבסיס ההחלטה לפטרה. זאת באשר לפי גישתו של בית הדין, די בכך שהשיקול בדבר ההיריון היה אחד מן השיקולים שעמדו בבסיס החלטת הפיטורים כדי להצביע על היותם פיטורים שלא כדין.
- מבלי שנכנס כאן לשאלה בדבר נטלי ההוכחה, אנו סבורים, כי מסקנתו של בית הדין האזורי בדבר קיומו של קשר סיבתי בין ההחלטה אודות הפיטורים לבין ההיריון מבוססת היטב בתשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניו, ואין מקום להתערב בה. דינן של טענות החברה בדבר העדר כל קשר בין ההיריון לבין הפיטורים, להידחות מכל וכל.
לא רק שהמערערת פוטרה מעבודתה יומיים אחרי שהודיעה על הריונה. נמצאנו למדים כי החברה לא טענה, לא כל שכן לא הוכיחה כי מי מטעמה העלה בפני העובדת טענות המגלות חוסר שביעות רצון מתפקודה, וכי אין היא מתאימה לעבודה מטעמים הקשורים לתפקודה. אף לא הוגש כל תיעוד בכתב המבסס דבר קבלתה של החלטה לפטר את התובעת לפני שהודיעה על הריונה, ומטעמים הקשורים בתפקודה. לא זו אף זו, בקשר לנסיבות שקדמו לפיטורי העובדת חזר מר עיני בהזדמנויות רבות על התרעומת הרבה שחש כלפי העובדת שלא גילתה לו את דבר הריונה, כפי שהיה מצפה ממועמד לעבודה המבקש לצאת לחופשה ארוכה. בכל אלה ודאי יש כדי לבסס את החלטת בית הדין האזורי בדבר קיומו של קשר בין הפיטורים לבין ההיריון.
- אכן, די בכך שההחלטה בדבר הפיטורים נשענת בחלקה בלבד על שיקול פסול, כדי ל"הכתימה", כך שהפיטורים המבוצעים בנסיבות שכאלה הם
--- סוף עמוד 12 ---