בית הדין האזורי טעה בדחותו את טענת החברה לפיה עצם העובדה שהעובדת בחרה להסתיר את הריונה במהלך ראיון העבודה, על אף שנשאלה אם יש נתונים נוספים שעל החברה לדעת, מהוה פגיעה באמון וביושרה עליהם מושתתים יחסי עבודה, ודי בכך כדי להצדיק פיטורים. אף אם לא הייתה מוטלת על העובדת חובה שבחוק לגלות את דבר הריונה, הרי
--- סוף עמוד 9 ---
שההגינות חייבה אותה לעשות כן. חוסר היושר שגילתה העובדת הוא שהפריע למר עיני. הפועל היוצא מכך הוא שהיה על בית הדין לקבוע כי הפיטורים היו כדין, ונעשו משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד. בית הדין לא היה צריך ליתן משקל כלשהו לשיקול המשני בדבר אי גילוי דבר ההיריון, והיה עליו לקבוע כי אין העובדת זכאית לפיצוי כספי כלשהו. הפיצוי שנפסק הוא גבוה ביותר בשים לב לתקופת העבודה הקצרה ולשיעור שכרה של העובדת.
בית הדין אף שגה בכך שנמנע מלפסוק הוצאות משפט לזכותו של מר עיני, שהתביעה האישית נגדו נדחתה. אף לא היה מקום לפסוק לעובדת הוצאות משפט ו/או שכ"ט עו"ד.
- בתגובה לערעור העובדת, מוסיפה החברה וטוענת כי צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי חוק שוויון ההזדמנויות אינו חל. לטענתה, כאשר העובדת התקבלה לעבודה הועסקו בחברה 3 עובדים מלבדה, ובמהלך עבודתה נקלט עובד נוסף, כך שבסך הכל הועסקו בחברה 5 עובדים. טענות המערערת לעניין זה הן טענות כנגד קביעות עובדתיות של בית הדין, ובכך אין להתערב. בדין לא קיבל בית הדין האזורי את טענת העובדת, כי יש לכלול במניין העובדים את מייסדי החברה שלא קיבלו ממנה משכורת, ונותני שירותים חיצוניים.
אפילו חל חוק שוויון ההזדמנויות לא הרימה העובדת את הנטל הראשוני להוכיח כי לא היה במעשיה או בהתנהגותה סיבה לפיטורים.
- בקשר לערעור שכנגד טוענת העובדת, כי החברה לא הביאה כל ראיה שיש עימה ממש להוכחת טענתה בדבר תפקוד לקוי, וזאת לעומת העובדת שהציגה ראיות להוכחת טענתה כי הסיבה לפיטוריה הייתה הריונה. לטענת העובדת, החלטת הפיטורים התבססה אך על הריונה ולא על כל שיקול הקשור בתפקודה המקצועי שהיה ללא רבב.
אפילו נכונה טענת החברה, כי בבסיס החלטת הפיטורים עמד גם שיקול הקשור בתפקודה של העובדת, הרי שחלה בעניין זה תיאורית "ההכתמה" לפיה די שההיריון היווה שיקול אחד ממכלול השיקולים שעמדו בבסיס הפיטורים כדי לבסס טענה בדבר היותם פיטורים שלא כדין.
באשר לדחיית התביעה האישית כנגד מר עיני, ואי חובה בהוצאות על ידי בית הדין האזורי, טוענת העובדת כי מר עיני אינו צד לערעור ואין החברה