כאמור, המחלוקת העובדתית שבין הצדדים בדבר עצם קבלת החלטה אודות פיטורי המערערת מחמת תפקודה הלקוי, עוד קודם להודעה שמסרה למר עיני אודות הריונה, לא הוכרעה על ידי בית הדין האזורי. אנו כערכאת ערעור, לא נבוא לעניין זה בנעליה של הערכאה הדיונית ולא נכריע במקומה בסוגיה. די בנסיבות שלפנינו אם נאמר כי לטעמנו, מחומר הראיות כפי שנפרש לפני בית הדין האזורי עולה, כי הנסיבות הקשורות בהריונה של העובדת היוו לפחות שיקול מרכזי ומשמעותי ביותר בהחלטת הפיטורים בכלל, ובעיתוי שנבחר לכך בפרט.
עקרון השוויון ואיסור ההפליה מטעמי מין והיריון
- 21.עקרון השוויון הינו מערכי היסוד של שיטת המשפט הישראלית. עליו כבר נאמר כי הוא "מן הראשונים במלכות, משכמו ומעלה גבוה מכל שאר העקרונות..."[5], והוא "מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו"[6]. ככל שמדובר במקום העבודה – "השוויון במקום העבודה והיחס השווה לכל עובד הם חלק בלתי נפרד מיחסי העבודה התקינים בעידן המודרני"[7].
--- סוף עמוד 14 ---
איסור ההפליה- שהוא צידו האחר של השוויון- הוכר מימים ימימה כחלק מזכויות היסוד 'שאינן כתובות עלי ספר" והן נובעות במישרין "מאופייה של מדינתנו כמדינה דמוקרטית השוחרת חופש".[8]
על הזכות לשוויון בכלל ולשוויון בעבודה בפרט, לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יפים דבריה של השופטת אלישבע ברק בפרשת שרון פלוטקין ובאלו המילים:
"... אלא שכיום, לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עלתה הזכות כיתה, היא כיום זכות חוקתית. לא נראה לי כי ניתן לדבר על כבוד וחירות לאדם ללא שוויון ושוויון בעבודה על אחת כמה וכמה. חלק ניכר מחיינו אנו מבלים בעבודה והפליה והשפלה אין להרשותן במקום העבודה[9].
- הנשיא צבי בר ניב עמד על הפליית נשים כפגיעה בכבוד האדם, עוד בפרשת עדנה חזין בקובעו כי:
"עצם הפגיעה בשוויון הסיכוי מהווים פגיעה בשוויון ומהווים הפליה.... חסימת הדרך לתפקיד מסוים- פוגעת בכבודו של אדם באשר הוא אדם; סגירת הדרך בפני אישה באשר היא אישה פוגעת בכבודה כאדם עובד".[10]
וכן ראו על הפליית נשים במקום העבודה בספרה של פרופ' רות בן ישראל שוויון ההזדמנויות בעבודה ואיסור הפליה, ובזו הלשון:
"המציאות מלמדת כי אפליה של נשים מטעם מין היא פועל יוצא מאפלייתן של הנשים העובדות מטעמים של היריון, לידה, ונשיאה בעול האחריות המשפחתית הכרוכה בגידול הילדים ובטיפול בהם. היא כיום אחד הגורמים המקשים ביותר על שילובן של נשים במעגל העבודה בכלל ועל השוואת מעמדן בעבודה בפרט" [11].