רונית: אבל זה לא מה שאמרת ירום, ישבת פה ואמרת לי בסכום כזה אנחנו נקבל...
ירום: אני אמרתי שאבדוק את זה ואני הולך להפגש איתם.".
גם כאן, האזנה לשיחה מעלה שגב' רונית לוי ממש כועסת על ירון ומרימה את קולה כשהיא אומרת שהוא משקר. נראה כי השניים שוחחו על סכום של 30,000 שקל לאירוע עירוני, והתובע היה אמור
--- סוף עמוד 40 ---
לבדוק את האפשרויות שיש לבנק לקבל עבור סכום זה. לדברי גב' רונית לוי התובע טען כי סכום זה אינו מספיק ולכן ירד מהעניין (עדותה בעמ' 141 לפר' 19.11.14).
יש לזכור כי בשנת 2005 אומר התובע כי עליו לבדוק מספר דברים בנוגע לאירועים העירוניים, בעוד שלטענת התובעים, ההסכם עם הבנק בעניין זה נכרת כבר בקיץ 2003.
כפי שעולה מהתמליל התובע ככל הנראה היה סבור כי ניתן לקבל יותר עבור סכום זה או שאמר לגב' רונית לוי כי יבדוק. התובע נחקר לעניין זה (עמ' 76 לפר' ש' 22-18):
"ש: בעמ' 233 בתמליל – רונית אומרת לך שאתה אמרת לה שתקציב של 30,000 ₪ זה מספיק היא מדברת איתך על 30,000 ₪ לאירוע.
ת. זה לא מה שאמרתי. אני יכול להסביר, אני סיפרתי גם פעם שעברה, אני ניסיתי לשלב עיריות שיממנו כדי להוריד מהסכום שהבנק צריך לממן, כדי לעזור אם אפשר, אבל לא במקום התחייבות.".
הסברו זה סותר את האמור בתמליל. מכאן שלא נכרת כל הסכם בין הבנק לבין התובעים לעניין מתן חסות לאירועים גדולים. כפי שציינתי לגבי האירועים הבית ספריים, גם לגבי אירועים עירוניים, הייתה נכונות עקרונית של הבנק לממן אירועים עירוניים של מועדון "דרייב" בשילוב אירועי "הנוער ינהג אחרת", אך הצדדים לא הגיעו ולו לידי פירוט מינימלי, המאפשר לומר כי הייתה מסוימות. לא בהצעתו של התובע, ולא במגעים שנוהלו עם הבנק, כאשר היה ברור לשני הצדדים כי שאיפה עקרונית זו מחייבת סיכום על פרמטרים רבים ושונים.
5.1.7 התחייבות של הבנק לשלם 10 ₪ בצירוף מע"מ בגין כל שנת חברות של כל חבר מועדון
התובע טוען כי גב' רונית לוי התחייבה בשם הבנק להעביר לו 10 ₪ על כל לקוח שיצטרף למועדון, ובעבור כל שנה שישאר חבר במועדון. התובע טען כי הדבר הובטח לו בעקבות השיחה אחרי הפגישה במעריב, אז התברר כי הבנק אינו מעונין לשתף פעולה עם מועדון בראשות המועצה למניעת תאונות אלא לפתוח מועדון לקוחות משלו.
אין מחלוקת כי התובע העלה עניין זה, של מחויבות הבנק לשלם עשרה שקלים בגין כל חבר מועדון,
אולם, כפי שעולה מהראיות ראשית, העניין עלה תחילה כאפשרות שהבנק יתרום עשרה שקלים (חמישה הבנק וחמישה חברת כ.א.ל), בגין כל חבר שיצטרף למועדון, כאשר דובר על מועדון של המועצה למניעת תאונות. לאחר מכן, דובר על תרומה של הבנק למועצה למניעת תאונות במסגרת מועדון "דרייב", וגם אז כל שאמרה גב' רונית לוי לתובע הוא כי תבחן אפשרות זו. ככל הנראה רק לאחר השקת המועדון דרש התובע כי הבנק יעביר 10 שקלים לתובעים עבור כל לקוח שיצטרף למועדון "דרייב", ואז, גם לעדותו שלו, התכחשה לכך גב' רונית לוי. אעמוד להלן על השתלשלות העניינים בעניין עשרת השקלים, השיחה המוקלטת בה מתייחסת לכך גב' רונית לוי, ולאחר מכן אבחן את ההיגיון הכלכלי שבהתחייבות כאמור.