פיצויים בגין עוולת גניבת עין
התובעת עותרת לקבלת פיצוי סטטוטורי מקסימלי על פי סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות ובהתייחס לעוולת גניבת העין שנקבע, כי הנתבעים ביצעו כלפי התובעת.
סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות קובע כך:
--- סוף עמוד 18 ---
"בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים".
בסיכומיה טוענת התובעת, כי כל אחת מדמויות פו הדב וחבריו היא יצירה מקורית עצמאית של התובעת ובעלת ערך כלכלי עצמאי וכי השימוש בכל אחת מארבע דמויות פו הדב, ללא היתר מהתובעת, מהווה הפרה או עוולה נפרדת המזכה את התובעת בפיצוי סטטוטורי נפרד.
הנתבעים טוענים, כי מדובר בעתירה לפיצוי כפל בגין אותו מעשה לפי שני חוקים שונים- חוק עוולות מסחריות ופקודת זכות יוצרים.
לטעמי, מדובר בהפרות שונות ובמעשים שונים המזוהים כל אחד על פי דבר חקיקה התואם את יסודות העוולה. כאמור, קבעתי, כי בגין הפרת זכות היוצרים זכאית התובעת לפיצוי הסטטוטורי, כאמור בסעיף 3(א)לפקודת זכות יוצרים. אני סבורה, כי בגין העוולה של גניבת עין, יש הצדקה לפסוק לתובעת פיצוי נפרד ולא קיים חשש כי חיוב הנתבעות בגין גניבת עין יוביל לפיצוי יתר. בכך שונה דעתי מדעתו של כב' השופט גינת בת"א 399/04 (מחוזי חיפה) ARRABON LIMITED. נ' בתימו בע"מ (פורסם בנבו, 1.8.05) שאליו הפנה ב"כ הנתבעים בסיכומיו.
ראוי לציין כי בערעור שהוגש על פסק דינו של כב' השופט גינת מצא בית המשפט לנכון להגדיל את סכום הפיצויים מ-20,000 ₪ ל-80,000 ₪ (ראה ע"א 9678/05 חב' בתימו בע"מ נ' ARRABON LIMITED. (פורסם בנבו,מיום 2.8.08) (להלן: "עניין בתימו"). מצופה מעורך דין המפנה לפסק דין, כי יתכבד ויציין שהתקבל ערעור על פסק דין בבית המשפט העליון ולא ינסה להטעות את בית המשפט, על ידי הפנייה לפסק דין שתוצאתו שונתה.
הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לחייב את הנתבעים 1 ו-2 בסכום הפיצוי הסטטוטורי לפי סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות בגין עוולת גניבת העין שביצעו כלפי התובעת בהתייחס לדמויות בסך 100,000 ₪. בקביעת סכום הפיצוי ראיתי במסכת הפעולות שביצעו הנתבעים עוולה אחת ולא עוולות נפרדות, כטענת ב"כ התובעת בסיכומיה.
חיוב הנתבע 2 באופן אישי
נתבע 2 טוען, כי פעל כמנהל החברה ואין מקום לחייבו באופן אישי, גם אם יוחלט לחייב את החברה בפיצויים.
ב"כ התובעת טוען, כי הנתבע 2 היה מעורב אישית במעשי ההפרה והוא נושא באחריות אישית בגינם. לדבריו, מנהל שביצע בעצמו עוולה אזרחית איננו יכול להסתתר מאחורי הטענה שעשה זאת עבור החברה.