פיצויים בגין הפרת זכות היוצרים
לטענת התובעת, יש לראות בשימוש בכל אחת מארבע דמויות פו הדב הפרה נפרדת. לחילופין, טוענת התובעת, כי יש לראות בכל אחד מארבעת סוגי המוצרים שייבאו הנתבעים הפרה נפרדת בפני עצמה. מנגד, טוענים הנתבעים, כי מדובר במשלוח אחד, ולכן מדובר בהפרה אחת בלבד.
סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים קובע כך:
--- סוף עמוד 17 ---
"לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים".
הביטוי "כל הפרה" בסעיף זה פורש על ידי כב' הנשיא שמגר בע"א 592/88 שגיא נ' עזבון ניניו ז"ל, פ"ד מו(2) 254, 267 (להלן: "הלכת ניניו") כמתייחס לכל סוג הפרה. כלומר, ניתן להטיל את הפיצוי הסטטוטורי מספר פעמים, רק כאשר הנתבעים הפרו זכויות יוצרים אשר בגין הפרתן הם נתבעים. לפיכך, נקבע בפסק הדין, כי העלאת הצגה מספר רב של פעמים מהווה הפרה אחת. מעניין לציין בהקשר זה את פסק הדין בע"א 3616/92 דקל שירותי מחשב להנדסה (1987) בע"מ נ' חשב היחידה הבין-קיבוצית לשירותי ניהול, פ"ד נא(5) 337, 343, שם נקבע כי פרסום 11 חוברות מפרות של מחירון תשומת בניה מהווה הפרות נפרדות, וכל חוברת היא יצירה בפנמי עצמה המזכה בפיצוי.
עם זאת, סייג הנשיא שמגר קביעה זו ואמר, כי ייתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לראות בהפרות של זכויות יוצרים שונות כהפרות עצמאיות, זאת לאור מידת ההטרגוניות הרבה שבין ההפרות השונות (שם, עמ' 270).
בהמשך להלכת ניניו, קבע כב' השופט דנציגר ברע"א 4148/09 אקו"ם בע"מ נ' חדד (פורסם בנבו, 30.7.09), כי סעיף 3א אינו מתמקד במספר האקטים המפרים, אלא בסוג הזכות שנפגעה.
עוד בנושא זה ראה פסק דיני בת"א (תל אביב) 1551/08 גולן אבירמה נ' גל דובי (פורסם בנבו, 23.4.12).
במקרה דנן, סבורני, כי יש לראות בשימוש שעשו הנתבעים בדמויות פו הדב וחבריו הפרה אחת של זכות היוצרים של התובעת. כאמור, בית המשפט העליון חזר ושנה, כי המבחן הוא סוג הזכות שהופרה. בענייננו, מדובר במשלוח אחד שהכיל את כל סוגי המוצרים ולא יכולה להיות מחלוקת כי רק זכות אחת של התובעת הופרה. בנוסף, העובדה כי המוצרים שיובאו מתבססים על ארבע דמויות שונות אין משמעותה, כי מדובר בארבע הפרות נפרדות. כל הדמויות מתבססות על ספרו של מילן והתובעת עצמה לא ערכה ביניהן הפרדה, כאשר טענה להפרת סימן מסחר רשום והפרת זכות יוצרים. בניגוד לפסקי הדין בעניין ניניו ודקל, אין מדובר במספר אקטים מפרים ולכן אין כל חשיבות למידת ההטרגוניות שבין ההפרות. לפיכך, התובעת זכאית לפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בסך 20,000 ₪.