בכך אין משום קביעה עובדתית באשר לנכונות או דיוק הפרטים המופיעים במסמך זה. מכתבו של דב ברנשטיין, אשר הועבר ביום 17.6.97, אל מנהל מרכז ההשקעות דאז מר דוד ברוך, על ידי הבנק המזרחי המאוחד בע"מ, הינו מסמך כללי שאין ללמוד ממנו רבות, באשר לביצוע פרוייקט שטראוס על ידי חברת מון פארק. לעומת זאת, דוח המהנדס מיטל ז"ל, בנוגע לפרוייקט זה ולפרוייקטים נוספים הינו מפורט הרבה יותר. מדוח המהנדס, הנוגע לחברת מון פארק, עולה כי נערכה בדיקה פרטנית לגבי 14 בקשות לקבלת מענקים, ו"עולה תמונה של טיפול יעיל ובהתאם להוראות החשב הכללי". המהנדס מיטל מדווח על שבעה ביקורים לפחות בפרוייקט, שכלל עיון בחומר הרלוונטי וצפיה בשטח לגבי התקדמות הבנייה, וההשקעה המדווחת על ידי החברה תואמת את המצב בשטח.
למרבה הצער, נפטר המהנדס מיטל ז"ל טרם שניתן היה להעידו במשפט ולפיכך, אין כל אפשרות אמיתית לבחון את נכונות ואמיתות הדוח שכתב, לפיכך, גם אם ניתן לקבוע בדוחק כי מסמך זה הינו קביל כראיה כאימרת שכיב מרע, ואינני קובע זאת, המשקל אשר ינתן לדברים הינו מועט עד מאד. מהראיות שהוצגו בפניי ניתן היה להתרשם כי המהנדס מיטל התקשה ביותר, בשל גילו המופלג, לבצע את עבודתו כראוי, והוא נעזר בהסעה ובהדרכה על ידי גורמים שהועסקו על ידי הנאשמים 1 ו-2, בפרוייקטים השונים. נשמעה אף הטענה כי לא היה קושי להוליך את המהנדס מיטל ז"ל שולל, במהלך ביקוריו באתרים השונים, ולהובילו למקומות שאותם ביקשו להציג בפניו במיוחד בנקודת זמן מסוימת. מכל מקום, איני רואה לקבוע ממצא כלשהו על יסוד הדוחות שהונחו על ידי המהנדס מיטל ז"ל, שכן בהעדר אפשרות לחקירה נגדית, אין דוחות אלה יכולים להוות משקל שכנגד, אל מול יתר הראיות שהוצגו בפניי במהלך המשפט.
סיכום האישום הראשון
- א. על יסוד הראיות והממצאים שנקבעו על ידי, מצאתי כי התביעה לא הוכיחה את טענתה לפיה עצם הבקשה לקבלת כתב אישור ממרכז השקעות בנוגע לפרוייקט שטראוס, מהווה עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
ב. בדומה, הגעתי למסקנה כי אין בבקשה לתוספת השקעה משום ביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, כנטען על ידי התביעה.
ג. כמו כן, קבעתי כי אין להרשיע את הנאשמים בעבירה של קבלת דבר במרמה, ככל שהדבר נוגע למערכת היחסים עם ספקים וקבלני משנה, אשר ביצעו עבודות או סיפקו שירותים בפרוייקט שטראוס.