ד. לאחר שקבעתי כי דוחות ביצוע 2-14 הינם כוזבים, אין ספק בליבי כי דוחות אלה הוגשו על ידי הנאשמים מתוך כוונה לקבל דבר, היינו, את המענקים וההטבות ממרכז ההשקעות, בהתאם לכתב האישור המקורי ולתוספת כתב האישור. היסוד העובדתי שבעבירה בא לידי ביטוי בהצגת הטענה הכוזבת או מצג השווא בדוחות הביצוע, וקבלת "הדבר" מוצאת את ביטוייה במליוני שקלים, הוא סכום המענקים ששולמו לנאשמים במזומן, בעקבות מצג השווא. יסוד המחשבה הפלילית בא על סיפוקו בהיות הנאשמים מודעים לטיב התנהגותם ולנסיבות ולאפשרות של קבלת הדבר במרמה, כאשר פעילותם נעשתה מתוך מחשבה פלילית לגבי התרחשותה של התוצאה. אין ספק גם כי קיים קשר סיבתי בין מעשיהם של הנאשמים לבין קבלת "הדבר", שכן המענקים ששולמו לנאשמים התקבלו כתוצאה ממעשי המרמה שביצעו. פעילותם של הנאשמים נעשתה בנסיבות מחמירות, בשים לב לתחכומה של המרמה, להיקפה ולמימדיה, וכן לנוכח העובדה כי מדובר במעשי מרמה מתוכננים, לפחות ככל שהדבר נוגע למעשים המיוחסים להם באישום הראשון. לפיכך, הנני מרשיע את הנאשמים 1, 2 ו-7 בביצוע שלוש עשרה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, בגין קבלת ההטבות הנובעות מדוחות ביצוע 2 עד 14.
יצויין, כי קבעתי אמנם שההון העצמי הנדרש לא הושקע על ידי הנאשמים וכי "סיבובי הכספים", נועדו להסוות עובדה זו, אך אין לראות בכך משום ביצוע עבירת מרמה נפרדת, והדבר נבלע בעבירה העיקרית שעניינה קבלת דבר במרמה, היינו, קבלת המענקים וההטבות ממרכז ההשקעות.
ה. התביעה מייחסת לנאשמים 1, 2, 3, 5 ו-7, עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ, בגין הוצאת חשבוניות מס מבלי שנעשתה לגביהן עסקה או שלא היתה התחייבות לעשות עסקה כזו. כזכור, קבעתי כי חשבוניות חברת GWS וחברת אפיקי נחל, שצורפו לדוחות הביצוע 2-14, היו כוזבות ולא שיקפו הוצאות או עלויות אמיתיות. לפיכך, ניתן לקבוע כי מדובר בחשבוניות שהוצאו מבלי שנעשתה לגביהן עסקה.
נאשם 1 טוען בסיכומיו כי גם אם נניח שמדובר בחשבוניות כוזבות, הרי שלפי סעיף 117(ב) לחוק מע"מ, יש להוכיח כי המעשה נעשה "במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס", ואילו במקרה דנן, לא נטען ולא הוכח כי היתה למי מבין הנאשמים כוונה להשתמט מתשלום מס. עוד נטען, כי הדבר גם אינו אפשרי, שכן שולם על-ידי מי שהוציא את החשבוניות סכום המע"מ הנדרש על פי דין, ומקבל החשבוניות רשאי היה לנכות את סכום המע"מ ששולם.