נאשמת 4 הנפיקה חשבוניות כוזבות בסכום כולל של 7,500,000 ₪, כאשר בפועל היא לא ביצעה את העבודות שפורטו בבקשות למענקים.
נאשמים 1, 2 ו-7 לא שילמו לנאשמת 4 את הסכומים שהציגו למרכז ההשקעות, ששימשו כביכול, תשלום בגין עבודה שביצעה בבניין. חלף זאת, הם ביצעו תנועות סיבוביות בין חשבונות הבנק של נאשמות 4 ו-7 וחשבונות בנק של חברות נוספות בשליטתן.
התביעה גורסת כי, לכל היותר, שילמו הנאשמים לקבלנים וספקים שונים, באמצעות נאשמת 4, סכומים מזעריים, הפחותים בהרבה מאילו שתבעו ממרכז ההשקעות. עוד נטען, כי הם דרשו ממרכז ההשקעות את הסכומים הרשומים בחשבוניות הכוזבות, ולא את הסכומים ששולמו בפועל לקבלנים.
במהלך שנת 1995, ועל-סמך המצגים הכוזבים שפורטו בכתב-האישום, אושרו ההשקעות במלואן על-ידי מרכז ההשקעות, באמצעות הבנק המבצע.
בעקבות כך קיבלו נאשמים 1, 2 ו-7 במרמה ממרכז ההשקעות מענקים בסכום של 2,667,637 ₪. במעשיהם אלה, ערכו נאשמים 1 ו-2 רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, היינו במסמכיהן של נאשמות 4 ו-7, בכוונה לרמות את מרכז ההשקעות. כמו כן, קיבלו במרמה ובנסיבות מחמירות את הסכום של 2,667,637 ₪.
אשר לבקשות למענקים מס' 10 עד 14, נטען בכתב-האישום כי הנאשמים פעלו בצוותא עם נאשם 3, החל מחודש יוני 1995, והשתמשו בנאשמות 5 ו-6 שהיו בשליטתם, כפי שעשו לגבי נאשמת 4, על-מנת לרמות את מרכז ההשקעות.
בתקופה שבין 12.3.96 לבין 2.8.96, הגישו נאשמים 1, 2 ו-7 בקשות למענקים מס' 10-14, באמצעות הבנק המבצע. בבקשות הנ"ל דיווחו הנאשמים במרמה על השקעה בבניין בסכום של 12,190,000 ₪, כמפורט בנספח ז' לכתב-האישום.
מרבית ההשקעות בתקופה זו, דווחו כעבודות שבוצעו על-ידי נאשמות 5 ו-6, אשר התביעה טוענת לגביהן, כי היו חברות בשליטתם של הנאשמים 1, 2 ו-3.
בפועל ידעו הנאשמים 1, 2 ו-7 כי הפרטים שמסרו בבקשות למענקים, היו כוזבים, שכן הם העלימו ממרכז ההשקעות את העובדה, כי נאשמות 5 ו-6 הינן חברות בשליטתם ובניהולם, והן מהוות חלק מהמערך העסקי שלהם. על-פי טענת התביעה, נאשמות 5 ו-6 הוקמו, למעשה, על-מנת להנפיק חשבוניות כוזבות לנאשמת 7. במועדים שונים הוצאו, באמצעות נאשם 3, שפעל בתיאום עם הנאשמים ועל-פי הוראותיהם, חשבוניות כוזבות בשם נאשמות 5 ו-6 בסכום כולל של 15,314,214 ₪.
בפועל, כך נטען, לא ביצעו נאשמות 5 ו-6 את העבודות שפורטו בבקשות למענקים, ובחשבוניות הנ"ל, שהוגשו על-ידי נאשמת 7.