אשר לטענות הנוגעות לרכישת ציוד מחברת דורנייר, מציין נאשם 1 כי לטענת התביעה הכספים ששולמו לחב' דורנייר נחלקו לשניים: חלק אחד ששולם כמקדמות וחלק אחר ששולם באמצעות מכתבי אשראי, כאשר המחיר הנכון של המכונות הינו התמורה ששולמה באמצעות מכתבי האשראי ואילו תשלומי המקדמות נועדו מלכתחילה לשם החזרתם לידי הנאשמים. התביעה מתבססת על עדותם של שניים מאנשי חב' דורנייר ועל המסמכים שנתפסו על ידי רשויות החקירה בגרמניה. בנוסף, מתבססת התביעה על הטענה בדבר מסלול הכסף וההעברות שנעשו אל חשבונותיו של מר גוטליב ומהם אל הנאשמים.
לטענת נאשם 1, עדותם של אנשי חב' דורנייר הינה עדות שמיעה ואין ספק כי מר פרנטל לא שוחח עימו (עם הנאשם) באופן ישיר, בשל קשיי שפה. העד וולדאוף קיבל את ההוראות ממר פרנטל ואינו טוען כי תיקשר באופן ישיר עם מר גולד. וולדאוף העיד כי פרנטל קיבל את ההוראות ממר הנינג ז"ל ואינו יודע בשם איזו חברה ניתנה ההוראה. עוד נטען כי עדויותיהם של אנשי דורנייר אינן אמינות, מאחר שהן סותרות דברים מוקדמים יותר שנאמרו בפגישה עם עו"ד אילן שביט וכן את דבריהם במהלך החקירה של המכס הגרמני. נאשם 1 מסיק, מתוך המכתב שנשלח על ידי חברת דורנייר אל חב' דימונה טכסטיל (מצוי בת/613ב, מסמך מס' 398) את ההפך הגמור מהתביעה. זאת מאחר שחב' דורנייר עצמה לחצה לקבל את תשלום המקדמות, בעוד שלטענת התביעה אין מדובר כלל באינטרס שלה. התוספת על גבי המכתב, אותה מפרשת התביעה כאומרת "אנו נחזיר בימים הקרובים", כאשר הכוונה לכספי המקדמה, צריכה להתפרש כ"אנו נחזור אליכם בימים הקרובים". לעניין זה מתבסס נאשם 1 על הפירוש המילוני של המילה "REVERT" שמשמעותה, בין היתר, גם לחזור אל הפונה. נאשם 1 חוזר וטוען, כי לו נערך חיפוש אמיתי במשרדי חב' דורנייר אין ספק כי היה נחשף חומר מהותי נוסף, שלחב' דורנייר לא היה אינטרס לחשוף אותו "שכן הוא היה מסכן אותה ופוגע באינטרסים שלה ושל מנהלה".
עוד נטען על ידי נאשם 1 כי מדוח השמאי נחמן ברנפלד (ס/121) עולה כי ערכן של המכונות הינו כפי שהופיע בחשבוניות שצורפו לדוח הביצוע. הנאשם גורס, כי מהימנותו של ברנפלד אינה שנויה במחלוקת, ניסיונו רב ושיטות עבודתו נאותות, ולפיכך, יש ליתן משקל מלא לחוות דעתו המבוססת על נתוני השוק בזמן אמת. לעומת זאת, גורס נאשם 1 כי אין ליתן משקל לחוות דעתו של השמאי טיש, אשר הובא מטעם המפרק ושכל מטרתו היתה לסייע לו, ולכן יש לראותו כשמאי "מטעם".