אשר לנושא המיזוג והקירור, שנרכשו לפי דוחות הביצוע תמורת 375,000 ₪, הוכח מפי עמוס אופיר כי לא היתה מערכת קירור עד לקיץ 1996, היינו, זמן רב לאחר הגשת דוחות הביצוע.
גיורא קרן, מנכ"ל חב' אקלימטיק, המייצרת מערכת מיזוג וקירור, העיד כי ההסכם עם חברתו לבין חב' GWS נחתם ביום 27.4.95, כאשר העבודה במפעל והתקנת הציוד החלו מספר חודשים לאחר מועד זה, ולאחר קבלת מקדמה על חשבון התשלום.
המקדמה בסך 150,000 ₪ שולמה לחב' אקלימטיק ביום 15.5.95 ותשלום נוסף בסך 100,000 ₪ בוצע ביום 7.8.95.
גם לגבי מיכל החנקן + צנרת, עליהם דווח כי בוצעו בהשקעה של 95,000 ₪, טוענת התביעה, בהסתמך על עדותו של עמוס אופיר, כי לא הותקן מיכל חנקן במפעל. עמוס אופיר לא נחקר בחקירה נגדית בנקודה זו.
שמואל רוסמן, מנכ"ל חב' מחסני חמצן סחר בע"מ, העיד כי בחודש מרץ 1995 נחתם חוזה בינו לבין חב' אלעד הצפוני לאספקת מיכל חמצן. שולמה מקדמה בסכום של 15,000 ₪ בחודש ינואר 1995, ותשלום נוסף בוצע רק בחודש אוקטובר 1995. העבודה עצמה בוצעה, לכל המוקדם, בחודש ספטמבר 1995. לדברי שמואל רוסמן קיבלה חברתו את מיכל החנקן בחזרה, במקום תשלום החוב שנותר פתוח.
אשר למערכת קירור שפכים שבגינה דווח על השקעה בסך 75,000 ₪, טוענת התביעה, בהסתמך על דברי עמוס אופיר, כי עלות המערכת עמדה על כ - 40,000 ₪ בלבד, ובכל מקרה היא לא הותקנה בתקופת הדוחות הנ"ל.
ז'קמו נגרין, מנכ"ל נירוסופט תעשיות בע"מ, ציין כי נחתם הסכם, ביום 8.12.95, לאספקת מערכת קירור שפכים בסכום של 15,000$. המערכת הותקנה באלעד הצפוני בתחילת שנת 1996 והופעלה רק בחודש ספטמבר 1996. התשלום הראשון בסך 15,000 ₪ התקבל בינואר 1996 והתשלום הנוסף בתחילת שנת 1996 (בהתאם לחשבוניות
ת/578א-ב).
לגבי חדרי קירור ופנלים, דווח על השקעה בסך 239,000 ₪ ונאמר כי הציוד יסופק למפעל עד חודש מאי 95. יובל קצנשטיין, מנכ"ל ישראל לבידוד, העיד כי נחתם הסכם בין חברתו לבין חב' GWS, כאשר החותם הינו נאשם 1. העבודה במפעל החלה רק בחודש אפריל 1995 ועל פי חשבון חלקי מס' 1 הסכום לתשלום נקבע לכדי סך של 121,312 ₪. בסופו של דבר, שולם לחברה סכום של 65,000 ₪ בלבד. חב' אלעד הצפוני נותרה חייבת לחברתו של קצנשטיין סכומים גדולים, והלה פנה אל נאשם 1, אולם הוא לא עשה דבר לשם תשלום החוב, ונותר לחברה חוב בסך 236,000 ₪, אשר לא שולם עד עצם היום הזה.
על יסוד האמור לעיל, טוענת התביעה כי לא בוצעו שיפורים ותוספות במבנה והחלק הארי של הציוד עליו דווח לא התקבל במועד הגשת הדוחות (7.6.95), כאשר התשלום עבור הציוד היה לכל היותר 410,000 ₪, כך שהמסקנה היא כי דוחות ביצוע מס' 12 ו-16 היו כוזבים ונופחו עד פי 4.5.