בנוסף, טוענת התביעה למרמה בגין הגשת בקשות חופפות הן על ידי אלעד הצפוני והן על ידי חב' ארזי הצפון, שתיהן חברות בשליטת הנאשמים 1 ו-2. בדרך זו ביקשו הנאשמים, כך לטענת התביעה, לקבל תשלום כפול בגין אותן עבודות, אשר ממילא לא בוצעו במלואן או לא בוצעו במלוא עלותן. ההשוואה הנעשית על ידי התביעה הינה בין הבקשה לתוספת שהוגשה על ידי חב' ארזי הצפון (ת/30) לבין הבקשה למענק מס' 6 והבקשה למענק מס' 12 (ת/406) שהוגשו על ידי חברת אלעד הצפוני. כך למשל, בבקשה לתוספת מופיע נושא של מערכת הקרח הנוזלי, אשר נכלל בדוח ביצוע מס' 12 של אלעד הצפוני. בבקשה לתוספת מופיע גם נושא מיזוג האוויר, שנזכר גם בדוח הביצוע של אלעד הצפוני, וכן הדבר לגבי מסועים ומנועים ומערכת קיטור.
רן ביבר, מנהל חב' מימד ישראל טכנולוגיה, העיד כי חברתו ביצעה עבור אלעד הצפוני את עבודות הקיטור והאוויר הדחוס, כאשר ההשוואה עם הפירוט המופיע בבקשה לתוספת מטעם חב' ארזי הצפון, מלמדת כי מדובר באותן עבודות ממש.
דברים דומים נאמרו על ידי מר שמואל רוסמן, מנכ"ל חב' מחסני חמצן, שזיהה את העבודה שבוצעה על ידי חברתו לאלעד הצפוני, בבקשה לתוספת השקעה מטעם חב' ארזי הצפון.
גם עמוס אופיר, העיד כי מערכת הקיטור נכללה הן בדוח ביצוע של אלעד הצפוני והן בבקשה לתוספת שהגישה ארזי הצפון. לדבריו, דווח פעמיים גם על מערכת הקירור. לאור זאת, נטען על ידי התביעה כי הנאשמים 1 ו-2 קיבלו מענקים והלוואות בגין עבודות שנכללו בדוחות ביצוע מס' 6 ו-12 של אלעד הצפוני וקיבלו הטבות גם בעקבות תוספת מס' 3 לכתב האישור שהוצא על ידי מרכז ההשקעות לחב' ארזי הצפון (ת/31).
חלק נוסף של סיכומי התביעה נוגע לטענה בדבר מרמה כלפי קבלני משנה, ונטען כי הימנעות הנאשמים מלשלם לקבלנים היתה מכוונת ואינה תוצאה של אילוץ כלכלי, ולפיכך, מהווה הדבר עבירה של קבלת דבר במרמה.
בנושא התאגידים הקשורים, חוזרת התביעה על טענתה כי הנאשמים הסתירו את העובדה לפיה הקבלן המבצע בחב' אלעד הצפוני הינה חב' GWS, שהיא חברה קשורה לנאשמים 1 ו-2. הגורמים המוסמכים במרכז ההשקעות לא ידעו על הקשר שבין חב' GWS לחב' אלעד הצפוני.
אשר לנושא השקעת ההון העצמי, טוענת התביעה כי הנאשמים הציגו מראית עין כאילו הושקע הון עצמי במזומן על ידי הבעלים, וזאת בדרך של כניסת כספים לחשבון אלעד הצפוני מחשבון יהושע גוטליב בשוויץ. בפועל מדובר בסיבוב כספים, כאשר חב' אלעד הצפוני יצרה מצג שווא כאילו שילמה מחשבונה לספק הציוד חברת לידר, ובסופו של דבר, חזרו הסכומים הנ"ל לחשבונות הבנק של הנאשמים 1 ו-2, מבלי שמדובר בהשקעת הון עצמי כלל.