בנושא מערכת הבקרה המרכזית, הרי שאין שחר לדבריו של עמוס אופיר כאילו לא הותקנה מערכת כזו, ומעדותו של ישראל קנטור עולה כי היתה מערכת בקרה למעליות, וכן למערכת מיזוג האויר, בעלות של 115,000 ₪.
אשר למערכת המיזוג והקירור, הרי שלדבריו של ישראל קנטור בוצעו עבודות הכנה נרחבות על ידי חברת GWS ואלה קיבלו את אישורו של המהנדס, בזמן אמת. דברים דומים טוען נאשם 1 גם לגבי מיכל החנקן והתקנת הצנרת, כאשר גם בנושא זה יש צורך להכין תשתית, כעולה מעדותו של ישראל קנטור. מערכת טיהור השפכים צריכה להיות ממוקמת בתוך בור גדול, החייב להיות מדופן בקירות בטון וברצפה, אשר תמנע חלחול השפכים אל הקרקע, ולפיכך מדובר בעבודות תשתית נרחבות טרם התקנת המערכת.
לגבי חדרי קירור ופנלים, הרי שחברת GWS שילמה לקבלן, עד למועד הגשת הדוח, סכום של כ-290,000 ₪ בעוד שבדוח הביצוע דווח על השקעה בסך כ-240,000 ₪.
בנוגע לבקשה למענק מס' 13 ולהלוואה בערבות מדינה מס' 17, נטען על ידי נאשם 1 כי התקנת המערכות וכן ביצוע עבודות התשתית היו באחריותה של חברת GWS בהתאם לנספח ז' של ההסכם עם חברת אלעד הצפוני (ת/538).
העבודות המפורטות בנספח ז' של ת/538 הן עבודות של התקנת מערכות, לרבות העבודות הנלוות לכך, כגון עבודות הכנה ותשתית, הקמת חדר מכונות, חדר מדחסים, וכדומה.
ריכוז הסכומים ששולמו לקבלני המשנה של חברת GWS מגיע לכדי 3.6 מליון ₪, ובנוסף שולמו סכומים נוספים לקבלני משנה, בהתאם לעדויות שהוצגו בפני בית המשפט. לכל הפחות, מדובר בעבודות שבוצעו ושולם עבורם סכום בהיקף של 4.3 מליון ₪, ולמעשה מדובר בסכומים גבוהים הרבה יותר. לפיכך, אין כל שחר לטענת התביעה כי מדובר בדוחות כוזבים ומנופחים.
אשר לטענות הנוגעות להשקעת ההון העצמי ולסיבובי הכספים, נטען על ידי נאשם 1 כי גם לגישת המאשימה מדובר אך ורק בנושא הכספים אשר הוחזרו, לטענתה, מחברת לידר, (נושא אשר כבר נדון) ולא לכספים ששילמה חברת אלעד הצפוני לחברת GWS. שכן, אם חברת אלעד הצפוני חייבת לשלם ל-GWS בגין העבודות שבוצעו, הרי שאין כל פסול בהעברת הכספים לחברה הקבלנית, ובהנחה, כי לאלעד הצפוני היו באותה עת צרכים נוספים, אין כל מניעה כי תיטול הלוואה מחברת GWS על מנת להעמיד את עצמה במצב כלכלי ראוי, עד שיגיעו הכספים המגיעים לה, מהם תוכל לפרוע את ההלוואה.
אשר לטענת התביעה כי חברת אלעד הצפוני וחברת ארזי הצפון הגישו בקשות כפולות, לצורך קבלת כספים שלא כדין ממרכז ההשקעות, גורס נאשם 1 כי אין שחר לטענה זו. זאת, מאחר שלא הוצגו דוחות הביצוע של חברת ארזי הצפון, ולכן אין לדעת מה דווח למרכז ההשקעות, באשר להשקעה בפועל במבנה. כתב האישור שניתן לחברת ארזי הצפון מבוסס על אומדן בלבד ואין בינו לבין הביצוע בפועל ולא כלום. מאחר שלא נטען כי דוחות הביצוע של ארזי הצפון היו כוזבים, הרי שחזקה כי הם נכונים ואמיתיים, וכי ניצול מסגרת התקציב נעשה באופן נכון ומדוייק, אשר שיקף את מצב הדברים בפועל. לפיכך, אין כל שמץ של ראיה כי בוצעה עבירה כלשהי על ידי חברת ארזי הצפון.