לעניין זה, טוען נאשם 1 כי גם לגישת התביעה ניהלו הנאשמות 5 ו-6 פנקסי חשבונות באופן חלקי, ואף הוציאו חשבוניות ללקוחותיהם.
נאשם 3 גם ניהל ספר תשומות, אף אם, לטענת התביעה, עשה זאת באופן חלקי בלבד.
לפיכך, אין ניתן לומר כי הנאשמות 5 ו-6 לא ניהלו פנקסי חשבונות, אלא, לכל היותר ניתן לקבוע כי הן ניהלו אותם, תוך סטייה מהותית מההוראות.
דא עקא, שעובדה זו (היינו, ניהול פנקסי החשבונות תוך סטייה מהותית מההוראות), לא נקבעה בדרך של "קביעה סופית", כנדרש בסעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ.
המסקנה המתבקשת היא כי לא התקיימו יסודות העבירה, לפי סעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ, ובכך מתייתר הצורך לדון בשאלה האם נעשו הדברים מתוך כוונה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.
אשר לעניין ניכוי התשומות – השאלה הטעונה הכרעה היא, האם בידי הנאשמות 5 ו-6 היו חשבוניות מס שהוצאו כדין, שסכום המס הכלול בהן מגיע לכדי סכום מס התשומות שנוכה על ידן.
נאשם 1 טוען כי יש לקבל בהקשר זה את עדותו של נאשם 3, שהעיד כי מידי חודש בחודשו נהג ליטול ממנהלת החשבונות, שלוית ברגר, את החומר שהקלידה עד לאותה עת, והיה מרכז ברשותו את החשבוניות שהגיעו אליו, ועל יסוד כל אלה, היה מחשב את סכום המס הכלול בחשבוניות הללו וכולל אותו בדוח שערך.
עוד מבקש נאשם 1, ליתן אמון בעדותו של נאשם 3, לפיה במהלך חודש ספטמבר 1996 נגנב רכבו, כאשר היו ברכב אותה עת קלסרים שכללו את החומר החשבונאי, לרבות חשבוניות שקיבל עד לאותו מועד.
לעדותו של נאשם 3 בדבר גניבת החומר החשבונאי מרכבו, נמצאה תמיכה בעדותו של עד התביעה אריה קורוטקין, שהעיד מטעם חברת אינטראלקטריק, ובין המסמכים שהיו בחומר שברשותו, היה גם המכתב ס/73 מיום 21.10.96, בו פונה נאשם 3 אל החברה בבקשה לשחזר את החומר החשבונאי שנגנב ממנו.
עצם העובדה כי הוכח שבידי נאשם 3 היו חשבוניות נוספות, שלא הוקלדו על ידי הגב' ברגר, מהווה ראיה נסיבתית התומכת ומחזקת את עדותו של נאשם 3.
המסקנה המתבקשת היא כי יש, לכל הפחות, ספק בדבר השאלה אם היו בידי נאשם 3 חשבוניות מס במועדים הרלוונטיים, ולפיכך יש לזכותו מכל אשמה ובאופן זה גם את יתר הנאשמים.
נאשם 1 העלה גם טענות משפטיות הנוגעות לתחולתן של הוראות חוק מע"מ, לאחר התיקון שנעשה בשנת 1998.
עד לתיקון, כלל סעיף 117(ב) לחוק מע"מ שתי חלופות, האחת מתייחסת למי שעשה אחד המעשים המנויים בסעיף 117(א) לחוק, בתוספת כוונה להתחמק מתשלום מס, והשניה מי שעשה את אחד המעשים המפורטים בס"ק 1-5, מבלי שנדרשה כוונה מיוחדת של התחמקות מתשלום מס.