הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם 1 הן כדלקמן:
א. בידוי ראיות, לפי סעיף 238 לחוק העונשין (10 עבירות).
ב. הדחה להעיד עדות שקר, לפי סעיף 246(א) לחוק העונשין.
ג. זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 לחוק העונשין (10 עבירות).
ד. שימוש במסמך מזוייף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 420 לחוק העונשין (10 עבירות).
סוגיות משפטיות הרלוונטיות לתיק זה
- 9. ההכרעה בתיק זה הינה עובדתית בעיקרה ונוגעת לשאלת מהימנותם של העדים ולערכם הראייתי של מסמכים שונים שהוגשו בתיק זה, אך עדיין מתעוררות בו מספר סוגיות משפטיות אליהן התייחסו הצדדים בסיכומיהם, ומן הראוי לפתוח בהצגת הסוגיות וההלכה המשפטית הנוגעת אליהן.
חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק") ומטרותיו
- החוק לעידוד השקעות הון התקבל בכנסת בשנת 1959 ותוקן מעת לעת כאשר התיקון האחרון הינו מחודש נובמבר 2008. סעיף 1 מגדיר את מטרתו של החוק במילים אלה:
"מטרת החוק זה היא משיכת הון לישראל ועידוד יוזמה כלכלית והשקעות הון-חוץ והון מקומי לשם –
- פיתוח כושר הייצור של משק המדינה, ניצול יעיל של אוצרותיה ויכולתה הכלכלית וניצול מלא של כושר ייצורם של מפעלים קיימים;
- שיפור מאזן התשלומים של המדינה, הקטנת היבוא והגדלת היצוא;
- קליטת עליה, חלוקה מתוכננת של האוכלוסיה על פני שטח המדינה ויצירת מקורות עבודה חדשים."
כפי שצויין בספרו של אליהו ברלינסקי, חוקי השקעות הון: הלכה למעשה (1988), החוק מגדיר למעשה שלוש מטרות: משיכת הון לישראל, עידוד יוזמה כלכלית ועידוד השקעות חוץ והשקעות מקומיות. המדובר במסגרת רחבה ביותר של יעדים, שכמעט כל יוזמה כלכלית עשויה להשתלב באחד מהם.
סעיף 2 לחוק קובע כי לשם הגשמת מטרת החוק יוענקו מענקים, פטורים, הנחות, הקלות והיתרים "שינתנו אם דרך כלל ואם על יסוד תוכנית".
סעיף 3 לחוק מגדיר "תוכנית" מהי, במילים אלה:
"תכנית לעניין חוק זה היא תכנית לאחד או לאחדים מאלה:
- הקמתו או הרחבתו של מפעל או של חלק ממנו;
- הקמתו, הרחבתו או רכישתו של נכס שהוא בנין להשכרה כמשמעותו בסעיף 53א או של נכס המשמש למטרה שקבעו השרים;
- השקעה של תושב חוץ בהונו של מפעל או בנכס;
- הלוואה של תושב חוץ במטבע-חוץ לפרעון במשך שבע שנים לפחות".
החוק עושה שימוש במונחים כלליים, כך שאין מניעה חוקית לאשר הקמתו או הרחבתו של כל מפעל ולאו דווקא מפעל יצרני, ואין מניעה כי התוכנית תעסוק ביותר מנושא אחד.