לסיכום, עֶמדתי היא כי אין לקבל את הטענה בדבר תחולתה של דוקטרינת הנזק הראייתי במשפט זה, והשאלה היא אם מדובר במחדלי חקירה שיש להם השלכה בשאלת אשמתם של הנאשמים, תידון על-ידי בהמשך הדברים.
האישומים - דיון והכרעה
- בפרק זה אעסוק באישומים השונים המופיעים בכתב-האישום, תוך הצגת טיעוני הצדדים, הן בחלק הכללי והן בחלק הפרטני הנוגע לאישומים עצמם. יצויין, כי בסיכומי הצדדים קיימת התייחסות נרחבת לטיעונים כלליים, שאינם נוגעים לאישום זה או אחר, אך אינני רואה לעסוק בכך באופן נפרד מהאישומים עצמם, והנושאים הכלליים יידונו במהלך הדברים ככל שיידרש.
אישום ראשון (פרוייקט שטראוס בכרמיאל)
- עניינו של אישום זה, המיוחס לנאשמים 1 עד 7, בהקמת מפעל שנועד לייצור סלטים, עבור חברת-בת של שטראוס, שהיא חברת מעדני עולם בע"מ. לשם כך, הוקמה חברה ייעודית, חברת מון פארק תעשיות (1994) בע"מ, היא נאשמת 7 בכתב-האישום (להלן: "נאשמת 7" או "חברת מון פארק תעשיות").
אין חולק כי ביום 16.2.94 הגישה נאשמת 7 בקשה למרכז ההשקעות להקמת מבנה תעשייה להשכרה בהשקעה של 16,800,000 ₪ (ה-5,600,000 $). בבקשה צויין, כי מדובר בהקמת מבנה תעשייתי בכרמיאל, המיועד לחברת מעדני עולם בע"מ, מקבוצת מפעלי שטראוס, אשר קיבל מעמד של מפעל מאושר. עוד צויין בבקשה, כי במקום יוקם מבנה בהיקף של 5,000 מ"ר עם אופציה ל-4,000 מ"ר נוספים, וכי נחתם הסכם שכירות בין הצדדים.
ביום 17.11.94, הוצא על-ידי מנהלת מרכז ההשקעות כתב-אישור במסלול מענקים, לחברת מון פארק, שבו צויין כי היקף ההשקעה המאושרת בתוכנית המבוקשת, הוא 8,006,250 ₪ (2,625,000 $), להקמת מבנה תעשייתי חד-קומתי בכרמיאל בשטח של 7,500 מ"ר.
ביום 1.10.95, אושרה תוספת לסכום המענקים המאושר בסך 470,115 ₪, בגין התייקרויות (תוספת מס' 1), וביום 17.3.96 אושרה תוספת השקעה בסך 12,714,825 ₪ (כ-4,036,452 $), שעניינה הרחבה פיזית של הבניין התעשייתי והתאמות שונות. בסך-הכל, אושרו סכומי השקעה מצטברים לכדי סכום של 21,191,190 ₪.
אין חולק כי בעקבות קבלת כתב האישור, הגישה נאשמת 7 ארבע-עשרה בקשות למענקים, הכוללות דוחות ביצוע, בשיעור המסתכם ב-20,080,098 ₪, בגין ביצוע הפרוייקט. אל הבקשות למענקים צורפו חשבוניות מס שהוגשו מטעם נאשמות 4-6, אשר שימשו בזמנים שונים כקבלן המבצע של הפרוייקט.
טיעוני התביעה
- טענתה המרכזית של התביעה הינה כי הסכומים שהוצאו, למעשה, במסגרת הקמת הפרוייקט, היו נמוכים בהרבה מאלה שדוּוחו למרכז ההשקעות, ולכל היותר, הושקע בבניית הפרוייקט סכום של כ-7,000,000 ₪, שרובו ככולו מוּמן מהכספים שהגיעו ממרכז ההשקעות. עוד גורסת התביעה, כי הנאשמים 1 ו-2 היו, לכל דבר ועניין, בעליה של חברת מון פארק, אשר החזיקו במניות החברה באמצעות חברות אחרות, והם גם היו מנהליה הפעילים. לעניין זה, נטען כי נאשם 1 עצמו הודה בכך שהוא ונאשם 2 היו בעליה של חברת מון פארק, בהעידו בבית-המשפט כי: "היתה חברה בשם מון-פארק תעשיות שאני ושלמה היינו בעלים שלה, שעשינו הסכם עם שטראוס שאנחנו משכירים לו את המבנה ל-25 שנה" (עמ' 1526, ש' 19-21).
מעשי המרמה המיוחסים לנאשמים, הם: קבלת כתב אישור לשם הקמת מבנה כמפעל מאושר; קבלת מענקים כספיים מכוח כתב האישור; קבלת שירותים מקבלנים וספקים מבלי לשלם את מלוא תמורתם; וקבלת תוספת לכתב האישור.