אשר לטענה כי לא נצפו עבודות בשטח בשנת 1994, גורס נאשם 1 כי "עבודות עפר לא ניתן לראות בעין בלתי מקצועית". בשנה זו בוצעו עבודות של החלפת קרקע וניקוי פסולת, והיו הוצאות נוספות שעניינן תכנון, העתקות שמש, ניהול ופיקוח, ביטוח, שמירה, תשלום לחפת, וכדומה.
מרבית העבודה בוצעה בשנת 1995, ובמהלך אותה תקופה התקבלה ההחלטה לשנות את המבנה מבנייה קונבציונלית לבנייה טרומית, וזאת על-מנת לזרז את הבנייה ולעמוד בלוח הזמנים. נאשם 1 מציין, כי בנייה טרומית יקרה יותר מבנייה קונבנציונלית, ולכן יש לזקוף לזכותה של חברת מון פארק את התוספת המשמעותית בהוצאה הכללית.
הסיכומים כוללים פירוט רב בנוגע להשקעה בפרוייקט שטראוס מתחילתו, ועל פיו ההשקעה בפרוייקט עמדה על סכום של 24,800,206 ₪ לכל הפחות, המתחלק בין עבודות שטח ועבודות נוספות. בפרוייקט זה הוגשו 14 דוחות ביצוע, המעידים על השקעה כוללת בסכום של 20,080,098 ₪ ולכן מדובר בדיווח חסר על ההשקעה בפרוייקט, ובוודאי שאין מדובר בדוחות מנופחים וכוזבים.
נאשם 1 מוסיף וטוען כי התביעה אינה מתייחסת בסיכומיה לעלויות שונות בפרוייקט שטראוס, ובכלל זה עלות השינויים מבנייה קונבנציונלית לבנייה טרומית; עבודות שביצעה חברת סולל בונה באתר; עבודות ריצוף שבוצעו על-ידי דרור כלב; עבודות תכנון של חברת עדן הנדסה; עבודות תכנון חשמל; עלויות העסקתו של דן ארז, ועוד הוצאות נוספות.
בהמשך סיכומיו מתייחס נאשם 1 לטענה בדבר חשבונית על סך 3.7 מיליון ₪ שהוציאה חברת GWS לחברת מון פארק, מבלי שחשבונית זו משקפת עבודה שבוצעה על-ידי חברת GWS, דבר הנתפס על-ידי התביעה כמרמה. נאשם 1 טוען, כי כלל לא הוצאה חשבונית כזו על-ידי חברת GWS והתביעה לא הציגה בפני בית המשפט את החשבונית, ועל כן מדובר "בתאוריה מופרכת של התביעה".
חשבוניות GWS שהוצאו בפרוייקט שטראוס, התייחסו אך ורק לעבודות שבוצעו בפרוייקט ולא להלוואות כלשהן, כך שהתחשבנות בנוגע לפירעון הלוואה כזו או אחרת אינה קשורה לחשבוניות GWS, כלל.
אשר לנושא ההון העצמי, נטען כי ככל שהדבר נוגע לחברת מון פארק, נעשו סיבובי הכספים לצורכי התחשבנות בין החברות השונות, ולא על-מנת להציג הון עצמי.
בסיכומיו, סוקר נאשם 1 את ההון העצמי שהושקע, ככל שהדבר נוגע לדוחות ביצוע 2-14, ולגישתו, הושקע הון עצמי בסכום עודף על הסכומים שנדרשו על-ידי מרכז ההשקעות. לדבריו, ההגנה הציגה סכומים התואמים, הן בסדרי הגודל שלהם והן במועדי ההפקדות, את הכספים שהיזמים נדרשו להפקיד בחשבון מון פארק תעשיות, כהון עצמי. מאחר שהקלסרים שבהם תויקו המסמכים הרלוונטיים לא נתפסו על-ידי המשטרה במשרדו של רו"ח ליכטר, אין כל אפשרות לבסס את טענת ההגנה במסמכים אלה, אך הדבר אינו צריך לעמוד לרועץ לנאשמים, כיוון שנטל הוכחת הטענה מוטל על כתפי התביעה.