החלטת הבורר בבקשת הפסלות
- הבורר דחה את בקשת המשיבים וקבע כי לא קמה עילה לפסילתו. בהחלטה מנומקת התייחס הבורר לטענות המשיבים לגבי קשריו עם חברת פז וקבע כי חברת פז אינה צד להליך הבוררות והיא אינה בעלת עניין בתוצאות הבוררות. עוד נקבע, כי חברת פז והמשיבים לאו חד הם. כן נקבע, כי המשא ומתן בינו לבין חברת פז היה רחוק מלהבשיל, לא היתה אכזבה של הצדדים עם הסתיימותו ולא היתה גם ציפייה לרווח עתידי, ולפי הבורר, הטענה לפיה משפחת לויט היתה "להוטה" לקיים את העסקה אינה נכונה. הבורר המשיך וקבע כי גם אם יקבל את גרסת המשיבים הרי שאין מקום להיעתר לבקשה שכן הדברים אינם עולים כדי משוא פנים או עניין אישי או אף חשש למראית פני הצדק. בעניין זה אף ציין הבורר כי "גילוי" המשיבים אינו נוגע לקשרים שלו עם יריבתם בבוררות אלא עם חברה הקשורה למשיבים. לא נמצא בפסיקה בישראל מצב בו עותר צד לפסלות שופט או בורר בשל תגלית שגילה אותו צד אודות קשרי השופט או הבורר עם גוף הקשור עם הצד המתלונן על הקשר. עוד הוסיף הבורר וקבע, כי בפועל נדחה החלק הארי של תביעת המבקשת והדבר מעיד אף הוא על העדר משוא פנים. הבורר המשיך וקבע כי ההחלטה שניתנה על ידו הינה פסק בוררות חלקי ולא החלטת ביניים ומכאן שתקיפתו בטענה של משוא פנים, קשה שבעתיים לאחר שניתן פסק בוררות בו נקבעו ממצאים באופן סופי, ממצב בו היה מדובר אך ורק בהחלטת ביניים. נקבע, כי במקרה דנן מדובר בקביעות המכריעות כמעט בכל המחלוקות בין הצדדים כך שעיקר הסכסוך הוכרע סופית בבוררות. כן נקבע, כי בקשת הפסילה באה בעקבות הסתייגות המשיבים מתוצאת הפסק החלקי, וההנמקות של בקשת הפסילה הן אמתלה בלבד ולא סיבה כנה ואמיתית.
- הבורר קבע כי החלטה על התפטרותו מתפקידו היא זו שתהווה פגיעה בדין ובצדק. עוד קבע הבורר, כי לא היה לו כל עניין אישי בבוררות או בתוצאותיה ולפיכך אין כל סיבה שתצדיק את התפטרותו וכי עליו לחשוב על קיום הליך שיפוטי תקין בבוררות כמו גם על זכויותיו של הצד האחר.
--- סוף עמוד 8 ---
- הבורר אף קבע, כי המשיבים ידעו על קיומו של המשא ומתן ושמרו ידיעה זו לעת פקודה. בעניין זה נקבע כי המשיבים הדגישו בבקשתם כי הליך בחירת הבורר היה קפדני ומדוקדק ולכן סביר היה להניח כי עובדת קיומו של המשא ומתן היתה ידועה או יכולה היתה להיות ידועה למשיבים, אם אכן הם שלטו ושולטים בחברת פז, כאשר על כך יש להוסיף, לגישת הבורר, את העובדה שמדובר היה בבוררות בעלת הד תקשורתי גדול. כן נקבע, כי המשיבים לא תמכו טענותיהם בתצהירים או בראיות אחרות.
- הבורר המשיך וקבע כי במקרים קיצוניים מהמקרה דנן דחה בית המשפט בקשות פסלות שהוגשו לו.
- נקבע, כי אם המשיבים מעורבים בחברת פז והם וחברת פז אחד הם, הרי שממילא הם ידעו על המשא ומתן שהיה בעבר בין הבורר ולבין חברת פז, ואם המשיבים אינם מזוהים עם חברת פז, אלא הם לכל היותר רק אחד מבעלי מניותיה וחברת פז הינה גוף נפרד לחלוטין מהמשיבים ולכן הם לא ידעו על המשא ומתן, הרי שאין כל נפקות לקיומו של המשא ומתן בעבר בנושא שהיה זר לגמרי לבוררות.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
- את טענת הפסלות העלו המשיבים גם בפני בית המשפט המחוזי, באמצעות הגשת בקשה להעברת הבורר מתפקידו ובקשה להורות על בטלות ההחלטה שניתנה על ידו ביום 19.4.2005. בבסיס הבקשה חזרו המשיבים על טענתם לפיה הבורר לא הביא לידיעתם כי בעבר הוא ניהל משא ומתן עם חברת פז בקשר למגרש שהוא בעל זכויות בו ביחד עם בני משפחה נוספים, בנוגע לאפשרות הקמת תחנת דלק על המגרש. המשא ומתן לא צלח, ולטענת המשיבים לנוכח העבודה שאותו משא ומתן נוהל באופן אישי על ידי הבורר הדבר מהווה עילה לפסילתו.
- זהו המקום להעיר, כי בראשית הדרך הוגשה בקשת הפסלות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. ניסיונות לפתרון הסכסוך באמצעות גישור לא צלחו והתיק הועבר לנשיא (בדימוס) א' ברק לצורך קביעת מקום שיפוט. בהחלטתו הורה בית משפט זה על העברת הדיון בבקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה. גם כאן לא תמו התלאות, ותחילה נקבע התיק לדיון בפני השופט ע' גרשוןואף נקבעו מועדים לשמיעת ראיות.
--- סוף עמוד 9 ---