(עמ' 73, שורות 25–30)
אך העד גם ביקש לציין: ,,[...]בחוזים שאני עשיתי עם יורם ובפשרות אני הודעתי שאם הוא לא יעמוד בלהוריד במאה אלף שקל בחודש את הסכום, אני אבטל גם את ההנחות שנתתי לו[...]'' (עמ' 78, שורות 18–19).
מהדוח עולה כי הנתבע טען באוזני רואי-החשבון שהתובעות לא נתנו לו הנחות מזומן לשנת 2011. רואי-החשבון ציינו בממצאי הבדיקה:
[...] ב[י]צענו התאמה בסך של כ[-]167 אלפי ש"ח בגין הנחות מזומן אשר לא ניתנו בשנת 2011. לא הוצגו בפני[נ]ו כל ראיות ואסמכתאות לתשלומים אשר הועברו לפני [...] 15 לחודש העוקב ואשר היו זכאים להנחה ולא באו לידי ביטוי בחישובנו כאמור.
(פרק ה, סעיף 7)
עינינו הרואות כי רואי-החשבון קיבלו את טענת הנתבעים שלא קיבלו הנחות מזומן בשנת 2011 והפחיתו כ-167,000 ש"ח מהחוב. למעלה מן הדרוש אציין כי אין לקבל את חוות דעתו של רו"ח אלגריסי כי הנחת המזומן שלה היו זכאים הנתבעים בגין שנת 2011 מסתכמת בסך של 303,425 ₪, וזאת משני טעמים עיקריים: הראשון, שהצדדים הסמיכו את משרד רו"ח קוסט-פורר לערוך בדיקה סופית ללא זכות ערעור, ואין להיזקק לחוות דעת אחרת בעניין זה; השני, כי התחשיב של רו"ח אלגריסי מבוסס על ההנחה שהנתבעים זכאים להנחת מזומן גם בגין תשלומים שהעבירו עד לתום החודש שאחרי חודש הקנייה. את הזכות להנחה זו הם לא הוכיחו. במאמר מוסגר אוסיף כי מחוות הדעת של רו"ח אלגריסי עולה כי יתרת החוב של הנתבעים לתובעות נכון ליום 31.12.11 עומדת על סך 362,075 ₪ בגין חנויות רנואר גברים ונשים בקניון מלחה. גם בעניין זה יצוין שהצדדים הסמיכו את משרד רו"ח קוסט-פורר לערוך בדיקה סופית ומכרעת ונסמכו על שיקול הדעת של אותו משרד, והשאלה שעל הפרק היא האם מתקיים חריג שבעטיו יש להתערב בממצאי הבדיקה.
מלבד ההפחתת הסך של 167 אלף ש"ח מהחוב, עשו רואי-החשבון ממשרד קוסט-פורר התאמה נוספת כשהוסיפו לחוב הנתבעים לתובעות סך של 859,000 ₪ בשל זיכויים בגין הנחת מזומן שניתנו להם, הגם שבפועל התשלום שולם לאחר 15 בחודש העוקב של הרכישה. כך למעשה הגדיל קוסט-פורר את חוב הנתבעים ב-692 אלף ש"ח (859 אלף ש"ח פחות 167 אלף ש"ח). בדוח נכתב בעניין זה כך:
ב[י]צענו התאמה המתבססת על הבנתנו כי הנחות המזומן כפי שהצדדים סיכמו ביניהם אמורות להינתן על תשלומים בגין רכישת מלאי אשר בוצעו בפועל עד ליום [...] 15 לחודש העוקב של הרכישה.