בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
ד"מ 1836-01-16 10 מרץ 2017
לפני:
כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין נציג ציבור (עובדים) מר דב גרינברג נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף גרשונוביץ
התובע mahari gide ע"י ב"כ: עו"ד ליאב עמר
–
הנתבעים 1. א.ש איטלקית בע"מ 2. יניב ישי רחמים 3. שגיב יהודה אריאס 4. דוד יצחקיאן ע"י ב"כ: עו"ד לירן שוובר
פסק דין
°
--- סוף עמוד 1 ---
°°
תביעה זו שבפני היא תביעתו של מבקש מקלט, אשר הועסק אצל הנתבעת 1 ומבקש כי נחייבה לשלם לו את הזכויות הסוציאליות שמנעה ממנו בתקופת עבודתו אצלה ובעת סיומה.
°°
טענות הצדדים
°
°
התובע הגיש תביעה זו שבפנינו כנגד מעסיקתו, היא הנתבעת 1 וכנגד הנתבעים 4-2 אשר נטען כי הם בעלי המניות בנתבעת 1 (להלן – "המסעדה").
°°
לטענת התובע הועסק במסעדה מיום 24.2.2014 עד ליום 18.4.2015 (ר' סעיף 4 לכתב התביעה). עוד טען התובע כי פנה במהלך תקופת עבודתו "לא פעם ולא פעמיים בדרישה לקבל זכויותיו הסוציאליות המגיעות לו על פי דין... אך לשווא" (ר' סעיף 10 לכתב התביעה).
°
התובע טען, כי משך כל תקופת העסקתו לא שולמו לו דמי חגים, דמי הבראה, הוא לא ניצל ימי חופשה ועל כן מחויבת היתה הנתבעת לשלם לו את פדיון ימי החופשה במועד סיום עבודתו אצלה.
עוד טען התובע, כי בחודש אפריל 2015 התריע בפני מעסיקתו, כי ככל שלא תשולמנה זכויותיו הסוציאליות יאלץ לעזוב את העבודה אלא ש"הדברים נפלו על אזניים ערלות" (ר' סעיף 11 לכתב התביעה).
בכתב התביעה נטען, כי התובע זכאי לגמול שעות נוספות היות ועבד במתכונת של כ – 290 שעות בממוצע בחודש (ר' סעיפים 32-26 לכתב התביעה), להחזר הוצאות נסיעה, פיצוי בגין חלקה של הנתבעת בהפקדות לקופת הגמל שמעולם לא בוצעו ועוד.
הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי עבודת התובע במסעדה הסתיימה ביום 15.4.2015, שלושה ימים לפני המועד הנטען על ידי התובע, וכי "בתקופת עבודתו האחרונה, צמצם התובע את הגעתו ולבסוף הודיע למעסיקתו כי לא יגיע יותר" (ר' סעיף 4 לכתב ההגנה). עוד טענו הנתבעים כי התובע נתן הודעה מוקדמת בת יום אחד ובמקביל הביא את חברו לעבוד במקומו (ר' סעיף 5 לכתב ההגנה).
--- סוף עמוד 2 ---
הנתבעים טענו, כי במשכורת חודש אפריל 2015 שולם לתובע פדיון חופשה ואף שולמו לו דמי ההבראה (ר' סעיפים 6-5 לכתב ההגנה), כי שולמו לו גמול שעות נוספות והחזר הוצאות נסיעה, כמפורט בתלושי השכר (ר' סעיפים 8 ו – 10 לכתב ההגנה).
הנתבעת הודתה בכתב ההגנה כי לא נפתחה לתובע קופת גמל ואישרה את זכאותו לקבלת חלקם של הנתבעים בהפקדות לקופת הגמל בגובה הסכום בו נקב בכתב התביעה: 2,511 ש"ח (ר' סעיף 9 לכתב ההגנה).
הנתבעת עמדה על זכותה לקזז את ההודעה המוקדמת אותה היה על הנתבע ליתן לה עם עזיבתו את העבודה, בשיעור ממוצע משכורותיו בשלושת חודשי ההעסקה האחרונים ובסך של 5,234 ש"ח.
הנתבעים עמדו בכתב ההגנה על הטענה, כי לא קיימת לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעים 4-2 וכי מדובר ב"ענין של הרגל בבית הדין הנכבד, עת מוגשות תביעות בשרבובם של בעלי מניות בחברה בע"מ כ"אקט" של הפחדה, יצירת לחץ ופגיעה אנושה במוניטין" (ר' סעיף 10 לכתב ההגנה).
עוד ציינו הנתבעים, כי התובע לא הציג כל תשתית ראייתית לקיומה של עילת הרמת המסך ועל כן יש לדחות או למחוק על הסף את התביעהנ נגדם (ר' סעיפים 16-13 לכתב התביעה).
הקדמה