טרם נפנה לבחון את טענות הצדדים, מבקשים אנו לציין, כי בדיון שהתקיים ביום 14.3.2016 הודיע ב"כ התובע כי התובע עזב ככל הנראה את הארץ. ביום 21.3.2016 אישר ב"כ התובע מידע זה. לא נגבתה מן התובע עדות מוקדמת טרם עזיבתו את הארץ.
סכומם של כל רכיבי התביעה כמפורט בכתב התביעה עמד על 39,513 ש"ח אך התובע העמיד את תביעתו, לצרכי שומת אגרה, על 27,400 ש"ח הסכום המקסימלי אותו ניתן היה לתבוע בהליך של דיון מהיר. במעמד הדיון שהתקיים ביום 21.3.2016
--- סוף עמוד 3 ---
הוריתי לתובע לכמת את רכיבי התביעה כך שסכום כל הרכיבים יעמוד על 27,400 ש"ח. לפיכך, תוקן כתב התביעה ורכיבי התביעה הועמדו על הסכומים הבאים:
פדיון חופשה – 200 ש"ח, דמי הבראה – 742 ש"ח, דמי חגים – 1,400 ש"ח, שעות נוספות – 10,486 ש"ח, החזר הוצאות נסיעה - 3,000 ש"ח, פיצוי בהתאם לחוק הגנת השכר בסך של 4,000 ש"ח, פיצויי פיטורים בסך של 5,000 ש"ח והפקדות לקרן פנסיה בסך של 2,511 ש"ח.
לאחר שהוברר, כי התובע יצא את הארץ הוריתי לב"כ התובע להמציא העתק יפוי הכח שניתן לו על ידי התובע וכן אישור מרשות מוסמכת על מועד עזיבתו של התובע את הארץ. ב"כ התובע המציא אישור ממונה ביקורת גבולות מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה ממנו עולה, כי כבר ביום 9.12.2015 יצא התובע את הארץ.
משמעות המידע היא, כי התובע יצא את הארץ עוד בטרם הוגשה התביעה ואף מטעם זה לא ניתן היה לגבות ממנו עדות מוקדמת.
האם ניתן לנהל את התביעה בהעדרו של התובע
בבר"ע (ארצי) 12900-11-16 גונן אביגדור – VADHER DEVA (2016) נדון תוקפו של יפוי כח שנחתם מחוץ לישראל "לא אושר על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי". משכך, קבע בית הדין הארצי לעבודה, "אין יפוי הכח הנוטריוני עומד בתנאים הנדרשים באחת מחלופות סעיף 30 לפקודת הראיות". בעניננו, נחתם יפוי הכח טרם צאתו של התובע מישראל ומשום כך לא היתה מניעה להגשתה של התביעה על ידי ב"כ התובע.
בהתאם להלכה שיצאה תחת ידיו של בית הדין הארצי לעבודה יש ליתן למהגרי עבודה ומבקשי מקלט כבעניננו, למצות את זכות הגישה לערכאות ולהמעיט בקביעת פרוצדורות נוקשות שימנעו ממבקש המקלט לממש את זכות מהותית זו:
"במסגרת הקלת הליכי הפרוצדורה בתביעותיהם של מהגרי עבודה, נקבעו אמות מידה מחמירות אשר בהתקיימן בלבד, רשאי בית הדין להתיר אי התייצבותו של מהגר עבודה לדיון בתביעתו ואי חקירתו
--- סוף עמוד 4 ---