לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים בו נחקרו המצהירים, ולאור בחינת הסעדים שהתבקשו בבקשה אל מול התביעה העיקרית - עולה כי אין מקום לסעדים שהתבקשו ויש לבטל את הצו הארעי שניתן במעמד צד אחד.
א. הסעדים שהתבקשו בבקשה – אל מול התביעה העיקרית
לפני שאדרש לשאלה העיקרית אותה על בית משפט לבחון בבואו לדון בבקשה לסעדים זמניים – קיומה של עילת תביעה לכאורה – יש לבחון, כאמור, את הסעדים שהתבקשו ואת התאמתם או נחיצותם לסעד שהתבקש בתיק העיקרי.
התובענה הוגדרה כ"תובענה למתן סעד הצהרתי".
הפרק הנושא את הכותרת "עילות התובענה" מפנה לדיני החוזים המבוססים על מתן תוקף לרצונו של הפרט.
המבקשים טענו כי התובעים והנתבעים הסכימו לעגן את מערכת היחסים ביניהם, עוד בטרם הוקמה החברה, בהסכם מייסדים.
לטענתם, מטרתו העיקרית הייתה שמירת מערכת שוויונית בין חברי קבוצת פיגמנט, המורכבת מרזיאל ודולב, לבין חברי קבוצת נבו מזור.
המבקשים היפנו לדברים שנאמרו בפרוטוקול במסגרת תביעת הקיפוח מהם עולה, לטענתם, כי גם המשיבים מאשרים את ההסכמות בהסכם המייסדים, למרות שלא נחתם באופן פורמאלי.
כפי שציינתי לעיל, הסעד שהתבקש הוא פסק דין הצהרתי לפיו הסכם המייסדים הינו הסכם שריר וקיים המחייב את הצדדים לתובענה.
המבקשים אינם עותרים לסעד אופרטיבי בגין ההפרה הנטענת של הסכם המייסדים – אין הם מבקשים לאכוף את הוראותיו במסגרת התביעה העיקרית ואין הם מבקשים פיצוי בגין ההפרות הנטענות.
כל המתבקש הוא הצהרה לפיה הסכם המייסדים מחייב את הצדדים לתובענה.
הסעדים המתבקשים במסגרת הבקשה לסעדים זמניים, הגם שהם מנוסחים בדרך השלילה - בקשה כי בית משפט יורה למשיבים להימנע מלקבל החלטות מסוימות - הרי שהסעדים המתבקשים הם למעשה סעדים אופרטיביים הנובעים מטענת המבקשים לפיה ההסכם תקף.
כלומר, במסגרת הבקשה לסעדים זמניים - מתבקשת למעשה אכיפתו של ההסכם כאשר בתביעה העיקרית מתבקש רק סעד הצהרתי.
כבר מכאן עולה בבירור כי אין התאמה בין האמור בבקשה לבין התביעה העיקרית.
הסעדים הזמניים אינם נדרשים כדי להבטיח את האפשרות למתן פסק הדין בתיק העיקרי – הצהרה על תוקפו של הסכם המייסדים.
מהות הטענות המועלות בעניין ההחלטות אשר את קבלתן מתבקש בית המשפט למנוע היא למעשה פגיעה בזכויות המבקשים.
--- סוף עמוד 6 ---
טענות אינן אלא המשך של טענות הקיפוח אשר הועלו והתבררו במסגרת תביעת הקיפוח, בה אמור להינתן פסק-דין ואין מקום להתייחס אליהן במסגרת החלטה זו.