| בית המשפט המחוזי בבאר שבע | |
| ת"א 42045-02-11 אנטיפוד השקעות בע"מ נ' קיבוץ כרמים | |
| בפני | כבוד השופטת נחמה נצר | |
| תובעת: | אנטיפוד השקעות בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד ע.צמחוני ו/או צ.שכנר | |
| נגד | ||
| נתבע: | קיבוץ כרמים ע"י ב"כ עוה"ד א.שיפר ו/או א.ישראל | |
| פסק דין |
רקע
התובעת הינה חברה פרטית מסחרית הרשומה בישראל משנת 1998, העוסקת, בין היתר, בייצור ובשיווק יין ולשם כך מפעילה גם יקב לייצור יין בקרית ארבע שבחברון (להלן: "התובעת" ו/או "היקב").
הנתבע הינו קיבוץ המצוי בנגב העוסק, בין היתר, בגידולי כרמים (להלן : "הנתבע" ו/או "הקיבוץ").
--- סוף עמוד 1 ---
אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ, הינה אגודה שיתופית חקלאית הרשומה בישראל, העוסקת בייצור ובשיווק יין ומפעילה יקבים לייצור יין בזיכרון יעקב ובראשון לציון (להלן: "אגודת הכורמים" ו/או "כרמל מזרחי" ו/או "כרמל").
אין מחלוקת כי בחודש אוגוסט 2005 התקשר הקיבוץ עם התובעת בהסכם למכירת ענבים מזנים שונים (להלן: "הסכם 2005") (ראה נספח 2 לתצהירו של מישל מרציאנו). מדובר בהסכם קצר האוחז שלושה עמודים בלבד ובו מפורטים כמויות וזני ענבים שמוכר הקיבוץ וכן תנאי תשלום מוסכמים. בחלק הכללי של ההסכם בסעיף 8 נכתב כך "מוסכם בין הצדדים כי אם תהא מניעה כל שהיא, מכל סיבה שהיא, להספקת הענבים, הרי שהדבר לא יחשב להפרת הסכם ע"י הקיבוץ והקונה ישלם עבור הענבים שייטול בפועל". בשולי ההסכם נכלל כתב ערבות עליו חתום מישל מרציאנו ולפיו, זה ערב בערבות אישית לחיוביה של התובעת.
אין חולק כי במהלך אותה שנה (2005) הקיבוץ מכר לתובעת חלק מיבול ענביו.
אין מחלוקת גם, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה וכן במהלך שנת 2007 (מועד כריתת ההסכם בין התובעת לנתבע כפי שיפורט בהמשך), הקיבוץ היה חבר באגודת הכורמים ובעל מניות בה ועל פי תקנות אגודת הכורמים הוא היה מחוייב לספק לאגודה בכל שנה ובאופן בלעדי את כל יבול ענביו. (ראה סעיף 3(יא) לתקנות האגודה המצורף כנספח 1 לתצהירו של מר מישל מרציאנו מטעם התובעת לעיל ׁׁׁׁׁ)להלן: "מישל מרציאנו") .
ההסכם
בחודש מאי 2007 ועל אף מחויבותו לספק את כל ענביו לאגודת הכורמים, התקשר הקיבוץ עם התובעת בהסכם נוסף למכירת ענבי הקיבוץ לתובעת וכן לפיתוח מיזם משותף הכולל, בין היתר הרחבת הכרם הקיים בחמש מאות דונם במהלך השנים הבאות. (להלן: "ההסכם"/ "החוזה") (ראה נספח 3 לתצהירו של מישל מרציאנו). יוער כי בהסכם זה, התובעת מכונה "היקב".
°
מהמבוא להסכם, אשר מהווה חלק בלתי נפרד הימנו (בהתאם לסעיף 1 להסכם), עולה בבירור כי בעת שהתובעת התקשרה בחוזה עם הקיבוץ, היא ידעה כי זה קשור בהסכם קודם עם אגודת הכורמים וכוונתם המשותפת של הצדדים להסכם היתה, כי הקיבוץ יסיים התקשרותו עם אגודת הכורמים.