לחופש עיסוק, בהתחשב בכך שהמדינה היא המעסיק היחיד בתחום זה, וכן מפרה את חובותיה של המדינה להגינות ותום לב מעצם ה"פיטורים שרירותיים של מאות עובדים מסורים, נאמנים, מבלי כל מחלוקת לגבי התאמתם לתפקיד".
לשכת עורכי הדין מדגישה אף היא את מדיניות "הדלת המסתובבת", לפיה המדינה מפטרת עורכי דין ותיקים ומצוינים, ללא עילת פיטורים מוכרת, וקולטת תחתם עורכי דין צעירים לביצוע אותה מטלה, בניגוד לעמדת השופט ותוך ניסיון לכרסם בכוח הארגוני של ההסתדרות בשירות המדינה. התנהלות זו מתעלמת לא רק מזכויותיו של העוזר המשפטי אלא גם מרצונו של השופט להמשיך את העסקת העוזר המשפטי, ומהעלות ואובדן הזמן שנגרם כתוצאה מהצורך להכשיר עוזרים משפטיים חדשים.
- בסיכומי התשובה מטעמה וכן בטיעוניה בעל פה הוסיפה המדינה, בין היתר, את הדברים הבאים:
א. תקנה 2(8) לתקנות המינויים אינה קובעת הסדר שלילי, ואינה שוללת מנציב שירות המדינה את סמכותו הטבועה לקצוב מראש תקופת העסקה מירבית. אין חובה לשקול את אפשרות ההארכה לגבי כל חוזה עבודה בנפרד בתום תקופת ההעסקה הנקובה בו, וניתן לקבל החלטת מדיניות אחידה. הדבר עולה גם מנוסחו של סעיף 40 לחוק המינויים, הקובע שיקול דעת רחב לנציב שירות המדינה. לחלופין ולשם הזהירות, גם אם ייקבע אחרת, יש להפעיל את דוקטרינת הבטלות היחסית ולא להתערב בחוזי העסקתם של העוזרים המשפטיים.
ב. הגורם המוסמך לקבל את ההחלטה בדבר קציבת תקופת עבודתם של העוזרים המשפטיים הוא נציב שירות המדינה. עם זאת, בהתחשב בייחודיותה של הרשות השופטת וייחודיות התפקיד, נציב שירות המדינה מקיים היוועצות מיוחדת עם מנהל בתי המשפט ביחס לתנאי העסקתם של העוזרים המשפטיים. גם נשיא בית המשפט העליון מעורב בכך, מעצם ניהול המערכת על ידו במקביל למנהל בתי המשפט. אשר לעמדתו של השופט אשר בלשכתו מועסק העוזר המשפטי - זו אמנם משמעותית ולכן הוא שבוחר את העוזר המשפטי המסוים מתוך המאגר, אך אין בכך כדי לגבור על השיקולים המערכתיים כאשר מי שמעסיק את העוזר המשפטי הוא המדינה ולא השופט.
--- סוף עמוד 38 ---
ג. במדינה קיימים תפקידים בכירים שתקופות הכהונה בהן קצובות, בהתאם להחלטות ממשלה שונות שדנו בכך. עם זאת עניינם של העוזרים המשפטיים שונה מזה של אותם עובדים בכירים, והרציונאלים בבסיס קציבת תקופת עבודתם אינם זהים.
ד. המדינה מעסיקה מאות עובדים לפי תקנה 1(3) ותקנה 2(8) לתקנות המינויים, בתפקידים שקציבת תקופת העסקתם נקבעת מראש. כדוגמאות (שמסמך לגביהן הוגש לאחר הדיון בפני המותב) צוינו מנהלים שתנאי העסקתם מוקבלים לתנאי העסקת מנכ"ל משרד ממשלתי; יועצים משפטיים שנקלטו למשרתם החל מיום 24.2.099; עובדים בלשכות נבחרים (שרים) אשר תקופת העסקתם מסתיימת עם סיום כהונתו של הנבחר; ועוד.