הגנות אינטרס ומילוי חובה - סעיפים 15(2) 15(3) ו – 15(10)
סעיף 15(2)
- ברישאלסעיף 15לחוק נקבע כי :"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:...
(2) היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום".
על פי הפסיקה והספרות הטענה להגנה זו כוללת ארבעה מרכיבים שהנטל להוכחתם מוטל על הנתבע- עליו להראות שהייתה עליו חובה לבצע פרסום; עליו להראות כי החובה חלה כלפי כל מי שאליו הופנה הפרסום; יש להוכיח שהחובה נגעה לתוכנו של הפרסום המסוים המהווה את עילת ההליך, היינו כי יש "קשר הגיוני" בין החובה לפרסם לבין הפרסום שבמחלוקת; ולבסוף יש לעמוד בדרישת תום הלב...(ראו: ע"ע (ארצי) 46548-09-12 לירן אבידן – פלאפון תקשורת בע"מ (31.3.2015) בפסקה 322 והאסמכתאות שם) (להלן: עניין אבידן).
- לטענת גוטמןהמכתב נכתב כמענה לפנייה מהממונה הישיר עליו, סמנכ"ל ההנדסה במקורות, אשר דרש את תשובתו לטענות המקצועיות והאישיות החמורות שהעלה כנגדו בוגר. מוסיף ומבהיר גוטמן כי פניית סמנכ"ל ההנדסה משקפת למעשה פנייה של כל הנהלת החברה שהייתה מכותבת למכתב של בוגר שאליו הוא מתייחס. לפיכך, טוען גוטמן, קמה לו חובה על פי דין וכן חובה מוסרית להשיב לפניית ההנהלה לגבי טענות חמורות מעין כמותן של בוגר תוך גילוי מלא ופריסה מלאה של כל הסבריו לשאלות שנשאל.
- לטענת בוגרהגנה זו לא חלה על מכתבו של גוטמן מאחר וגוטמן לא היה ממונה על בוגר, שכן השניים היו מצויים בחטיבות שונות של המבנה הארגוני של מקורות. לעניין זה משיב גוטמן נכון, כי אכן לא היה ממונה על בוגר, אלא שלצורך ההגנה שבסעיף 15(2) לחוק, אין צורך שהמפרסם יהיה ממונה על הנפגע- אלא להפך- מערכת היחסים הנבחנת היא המערכת שבין המפרסם לנמען הפרסום, דהיינו בענייננו בין גוטמן לבין כהן ז"ל.
- שנהר מציין בספרו כי יש להכיר בקיומה של חובה לפרסם -"במקרים שבהם האינטרס החברתי בכך שאדם ימסור לזולתו מידע מהסוג שבגינו הוגשה התביעה הינו חשוב כל כך, עד שיהיה זה מוצדק לפרסם את הדברים למרות לשון הרע שבהם, גם אם יתברר בדיעבד שתוכן הפרסום אינו אמת" (שנהר, בעמ' 282).דעתנו היא כי היסוד הדיבתי במכתבו של גוטמן אינו נמנה עם מקרים אלה. לא מצאנו כי קמה לגוטמן חובה להזהיר את הסמנכ"ל
--- סוף עמוד 37 ---