[4] שלוש סיבות עיקריות יש למשבר המים 1998-99: א) חוסר ניהול סביר של משאבי מים ומערכת אספקת מים כמו כן חוסר חיזוי והתרעה, ב) היעדר פעילות למניעת זהום מקורות המים, ג) צריכת מים בזבזנית. כאשר הנהלה הנדסית של מקורות אחראית על שני התחומים הראשונים: הפעלה לא מחושבת של מערכת אספקת מים, חוסר טיפול במקורות המים ועבודה בסגנון "יהיה בסדר" היו חייבים להוביל למשבר המים, כאשר מיעוט משקעים בחורף 1998-99 פשוט קירב והחריף אותו. אין ספק שהנהלה הנדסית של מקורות וסמנכ"ל הנהלה דאז ש. טל נושאת באחריות ישירה למשבר הנ"ל.
--- סוף עמוד 45 ---
כדוגמא לצורת הפעלת מערכת אספקת המים מצ"ב הנחיות תפעול (מערכת אספקת מים) לחודש אוקטובר 2003- המערכת הארצית (נספח 8) שאותה מכינה מנהלת המחלקה לאספקת מים במשרד ראשי ש. חקלאי בשיתוף עם י. גוטמן וא. זלינגר ממקורות ובהדרכתם של ז. גולני וש. טל מנציבות המים. במקום לתת למפעילים הנחיות מפורטות ברמה של קדוח בודד או קבוצות קדוחים קטנה, הנחיות ניתנות בקנה מידה של מרחב, הפולש על מאות קדוחים. בשביל לתת הנחיות כלליות כאלה לא צריך לעבד דיווח חודשי מכל הקדוחים, לא צריך שום מודל וגם לא מחלקה לאספקת מים. זו דוגמה קלאסית לחלטורה, המשאירה את המפעל ללא הנחיות ולא עוזרת לו להפעיל מערכת בצורה אופטימלית או אפילו סבירה מבחינת שמירה על מקורות המים. למפעיל עצמו (ולמרחב) אין כלים להעריך את השפעתו של קדוח זה או אחר על מצב המים באקוויפר (וזה גם לא תפקידו) . מטרה עיקרית של המפעיל- היא אספקת (צ"ל אספקה – ר.ב.ה) סדירה של מים לצרכן.
קבלת החלטות וקידום פרויקטים ללא ביסוס מדוקדק, רציני וממוחשב וכן רתיעה מהפעלת מערכות מחשב מתקדמות-מתבטאת בדוגמא זאת ומאפיינת את הגישה של האנשים הנ"ל. תכונות אלה מצאו את ביטויים בהחלטות אליהם מתייחס מבקר המדינה (נספח 9).
[5] מדהים, שאחרי כשל כל כך גדול בניהול הנדסי של מקורות, כשל בקנה מידה של "יום כפור" של משק המים, כל האחראים עליו ממשיכים ללא מפריע בתפקידם. והאחראי הראשי התמנה לנציב המים.
[6] סיכומים:
א) שיפור מצב משק המים טמון בהפעלה חכמה של מערכת אספקת מים של מקורות בהתאם לסטנדרטים של חברות מים מערביות. הפעלת מודל דינמי ממוחשב- הוא צורך הכרחי למקבלי החלטות, גם להצגת תמונת מצב נוכחית וחיזוי מצב עתידי וגם לבדיקת תוצאות של החלטות בעזרת סימולציות ממוחשבות. חייבים לבצע פעילויות מואצות למניעת זהום מי תהום והעשרתם במים מתוקים בשיטות "קלאסיות" (נספח 2) ושיטות מודרניות (דוגמא בנספח 1).