אם, לדוגמא, בחרה שיטת המס בישראל לסווג ישות מסוימת בנפרד מבעלי הזכויות בה, הרי שעל פי עקרון השוויון האופקי, יש למסות את כל הישויות הדומות לה מבחינה כלכלית ומשפטית באופן דומה, וזאת גם אם הוקמו על ידי תושביה מחוץ לשטחה.
גם עקרון הניטרליות ביצוא הון מחייב תוצאה דומה. על מנת להגשים ניטרליות ביצוא הון יש לוודא שעל אותה פעילות כלכלית של נישום, בין אם היא מקומית ובין אם היא זרה, יחולו אותם כללי מיסוי וזאת הן לעניין סיווג זהה של הישות המשפטית במסגרתה פועל הנישום והן לעניין תוצאת המס החלה עליה (להרחבה ראו מיכאל בריקר, דורון הרמן ודרור לוי "סיווג ישויות זרות לצרכי מס בישראל" מיסים (יח/1) 54 (2004) (להלן בריקר, הרמן ולוי).
- בחינת סיווגו של התאגיד הזר, לפי דיני המס החלים בישראל, מלמדת שהוא עונה על ההגדרה הרחבה של "חבר בני אדם" לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה: "חבר בני אדם – כל גוף ציבורי, מואגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות".
- מקובל לאפיין קיומו של "חבר בני אדם" במספר פרמטרים "תאגידיים": קיומו של פוטנציאל להמשכיות קיום החבר מעבר לחיי אדם; ריכוזיות הניהול והפרדתו מן הבעלות בנכסי החבר; עבירות הזכויות בחבר; פעילות נמשכת ושיטתית; הגבלת אחריות החברים לחובות החבר (יוסף גרוס חוק החברות מהדורה חמישית מורחבת 83-92 (2016); בריקר, הרמן ולוי עמ' 79-85).
מאפיינים אלו, ובעיקר עקרון הגבלת אחריות החברים בחבר, חלים גם בתאגיד מסוג LLC ולכן הוא עונה להגדרת "חבר בני אדם" לצורכי פקודת מס הכנסה. (אמנון רפאל ואבידור אבני "זיכוי מיסי כפל: גופים שקופים" מיסים (כג/1) 24 (2009) פיסקה 2.2 (להלן רפאל ואבני); שמעון כהן ושלומי רגב "LLC - ההיית או חלמתי חלום?" מיסים (טז/1) 64 פיסקה 6 (2002) (להלן כהן ורגב); יובל נבות "זיכוי מס זר על הכנסות LLC" מיסים (כה/6) 24 פיסקה 1.1, ה"ש 10 (2011) (להלן יובל נבות)).
למאפייניו הייחודיים של תאגיד LLC עוד אתייחס בהמשך, אך כבר כעת אציין כי אין מחלוקת בין הצדדים בנקודה זו ושניהם מסכימים, כי לצורכי חבות המס בישראל, התאגיד הזר ייחשב "חבר בני אדם".
- עקרונות אלו של שוויון אופקי וניטרליות ביצוא הון מחייבים החלת הדין המקומי לא רק לצורך סיווג הישות הזרה באופן דומה לישות המקומית, כל עוד מאפייניהם הכלכליים והמשפטיים דומים, אלא גם החלת הדין המקומי לצורך קביעת תוצאות המס שיחולו על פעילות במסגרת ישויות אלו.
משמעות הדברים היא, שעל פי דיני המס בישראל, יסווג התאגיד הזר כ"חבר בני אדם" וחבות המס שלו בישראל תיגזר מסיווג זה.